הפרה תורמת של זכויות יוצרים | רוטר יפצה במאות אלפי ₪ את עיתון הארץ
בית המשפט המחוזי קבע כי מנהלי אתר הפורומים היו מודעים להעתקת תכנים, עודדו אותה ואף עשו בה שימוש לצורך טובת האתר. בית המשפט דחה את טענת האתר, שהפנה לסעיף בתקנון לפיו אין לו כל מעורבות בתכני הגולשים, בציינו כי מדובר ב”מס שפתיים”.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת תמר אברהמי) דן לאחרונה בסוגיה תקדימית – האם יש להטיל על בעל אתר אחריות בגין כתבות שהועתקו בשלמותן וללא היתר בפורום גולשים. עיתון הארץ טען כי יש לראות באתר רוטר כאחראי להעתקות, בעוד שהאתר טען מנגד כי חובתו מוגבלת ליישום נוהל “הודעה והסרה”. נוהל זה קובע כי על בעל הזכויות לפנות לאתר ולהודיע על הפרת זכויותיו, ומרגע קבלת ההודעה, על האתר להסיר את התוכן המפר במהירות האפשרית.
סיפור המעשה
התובעת, הוצאת עיתון הארץ, הגישה תביעה בסך כ-5 מיליון ש”ח נגד אתר הפורומים המסחרי רוטר.נט ומנהלת האתר, בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענת הארץ, מאות כתבות ומאמרים הועתקו מאתרי הארץ והועלו לפורום הסקופים שבאתר. יודגש כי כותרות של פרסומים המועלים לפורום מופיעות בחשבון הטוויטר של האתר עם קישור ישיר לפרסום בפורום. האתר טען מנגד, בין היתר, כי הוא אינו מחויב לסנן תכנים, וכי אין עליו אחריות כל עוד הוא מקיים את נוהל “הודעה והסרה”.
בית המשפט קיבל את התביעה
בית המשפט המחוזי קבע כי אתר רוטר לא רק עודד את הגולשים להעתיק כתבות, אלא גם עשה בכך שימוש לטובתו. בנוסף, בית המשפט הטיל אחריות על מנהלת האתר. עם זאת, גובה הפיצוי הועמד על כ-800,000 ש”ח בלבד.
האתר ביצע הפרה תורמת
“הפרה תורמת” הוא מונח משפטי המתאר מצב שבו אדם או ארגון לא הפרו באופן ישיר זכויות יוצרים של אחר, אך עדיין אחראים לה בשל התנהגותם ומעורבותם. התנאים המצטברים להפרה תורמת הם: קיומה בפועל של הפרה ישירה, מודעות של גורם-הביניים להפרה, וקיומה של תרומה משמעותית לביצוע ההפרה.
במקרה הנדון, כך קבע בית המשפט, מתקיימים כל שלושת התנאים: ראשית, אין ספק שמאות כתבות ומאמרים הועתקו בשלמותם מהארץ והתפרסמו בפורום באתר רוטר, והן מהוות הפרה של זכויות היוצרים של הארץ.
בנוסף, המנהלים באתר רוטר היו מודעים להפרה, לא העירו דבר ואף נטלו חלק פעיל בשיח סביב העלאת הכתבות כחלק טבעי וברור של הפורום. כך, לדוגמה, רוטר פרסמה “מדריך למשתמש” לפורום הסקופים, שבו נכתב כי על מי שמביא ידיעה בפורום להביא את כל הכתבה, כלומר את הכתבות עצמן. במקרה אחר, בתשובה לשאלת גולש, ענתה אחת המנהלות של הפורום כי “חובה להעתיק את כל הידיעה. אין לנו כל עניין לשלוח את הקוראים שלנו לאתרים אחרים על מנת להשלים את הקריאה”.
בית המשפט ציין כי האתר יכול היה לנקוט אמצעים פשוטים וזולים כדי למנוע את ההפרות, כמו באמצעות הודעות והנחיות, אך לא עשה זאת. יתרה מכך, מחומר הראיות עולה כי גם לאחר שהאתר הצהיר בפני הארץ כי יינתנו הנחיות לגולשים להימנע מהעתקת כתבות, וכי ינקטו פעולות כלפי גולשים שיעשו זאת, האתר המשיך להעתיק כתבות מלאות ולא הונפקו כל הנחיות או אזהרות בנוגע לאיסור על העתקת תכנים.
לדברי בית המשפט, המסקנה היא כי האתר תמך ועודד את הגולשים להעתיק לפורום כתבות מלאות. מעבר לכך, אתר רוטר לא רק עודד את הגולשים להעתיק כתבות, אלא גם עשה בכך שימוש לצורך טובתו האישית (רוטר הוא אתר רווחי המשלם משכורות ודיבידנדים). כך, למשל, כותרת של כל ידיעה שעולה בפורום, כולל הכתבות שהיו נושא התביעה, וקישור לידיעה, הופיעו מייד בחשבון הטוויטר של האתר, בצירוף המילים: “חדשות רוטר”.
הפניית אתר רוטר לסעיף בתקנון האתר הקובע כי האתר מסיר מעצמו כל אחריות בגין העלאת חומר הכולל הפרת זכויות יוצרים, הוגדרה על ידי בית המשפט כ”מס שפתיים” בלבד.
בית המשפט סיכם את דבריו בקביעה כי יש להטיל אחריות על אתר רוטר בגין הפרה תורמת.
לא מדובר “בשימוש הוגן”
רוטר טען כי במקרה הנדון מדובר ב”שימוש הוגן” שנועד “לקיום סקירה ודיון ביקורתי על ידיעות חדשותיות ואחרות, ויצירת שיח פורה לגביהן”.
“שימוש הוגן” (“fair use”) הוא שימוש מפר ביצירה שלמרות שגרם נזק לבעל זכויות היוצרים, הוכח כי היה דרוש לצורך מטרה לגיטימית, כגון מחקר, ביקורת או דיווח עיתונאי.
בית המשפט דחה את הטענה לשימוש הוגן במקרה הנדון וציין כי לא רק שמדובר בהעתקה של כתבות במלואן, אלא גם לא ברור לאיזו מטרה לגיטימית שימשו ההפרות הרבות. יתרה מכך, בית המשפט הפנה למדריך למשתמש של האתר, שבו הודגש כי “הקוראים מגיעים לפורום זה כדי לחפש חדשות, ולא כדי להתווכח או להתפלסף… רק חדשות וסקופים”.
אחריות אישית של מנהלת האתר
נקבע כי אף שלא צפויה להיות לכך משמעות אופרטיבית, הנסיבות מצביעות על כך שהחיובים יושתו הן על החברה והן על מנהלת האתר, שקיבלה משכורת ואף קיבלה את ההחלטות הרלוונטיות, כמו קביעת הקישורים לכתבות או הימנעות מפרסום הודעה בעניינה של הארץ.
גובה הפיצוי הועמד על 800,000 ₪
לצורך קביעת גובה הפיצוי, בחן בית המשפט מספר שיקולים:
מצד אחד, נקבע כי מדובר בהפרות בהיקף ניכר ובמשך זמן ארוך. כמו כן, היקף הצפייה באתר ובפורום הוא רב (לפחות מאות אלפי צפיות ביום). בנוסף, אין חולק כי האתר הוא מסחרי. בית המשפט הדגיש גם כי הארץ תלויה ביכולתה לייצר הכנסות ממנויים לעיתוניה ולאתריה, וכן ביכולת לייצר תעבורת גולשים (טראפיק) באתרים בהיקף משמעותי, גם לצורך יצירת הכנסות מפרסום וממכירת רישיונות שימוש לגורמים שונים.
מצד שני, ציין בית המשפט כי אף שהאתר הוא מסחרי, הוא אינו משקף או מייצג קונגלומרט תקשורת או גוף גדול אחר, והמצע שהאתר משמש לקהילת הגולשים הגדולה מהווה ערך ציבורי. כמו כן, הארץ לא הציגה נתונים פרטניים לגבי הנזק שנגרם בשל ההפרות, ואף לא שלחה הודעה ודרישה לפני הגשת התביעה, דבר שעומד לחובתה.
לאור כל האמור, בית המשפט חייב את רוטר ומנהלת האתר בסך של 800,000 ש”ח, וכן בשכר טרחת עו”ד בסך 75,000 ש”ח. בנוסף, חויב רוטר לפעול להסרת כל כתבה שמקורה בהארץ שעדיין מצויה באתר, ולהימנע מכל הפרה עתידית.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
פסק הדין התקדימי שהובא להלן מלמד כי טענת ההגנה של בעלי אתרים לפיה “זה לא אני, אלא הגולשים”, כמעט אינה תופסת עוד בשום מצב, כמו גם הסתמכות על מנגנון “הודעה והסרה”. לפיכך, מומלץ מאוד להתייעץ בהקדם עם עורך דין קניין רוחני בעל ניסיון בתחום, אשר יבחן את המקרה ויסייע ביצירת מנגנון שיבטיח שלא תוטל אחריות על בעל האתר.
ת”א 2696-10-19
