לא ידעתי שהפרתי – כל מה שצריך לדעת על הגנת “המפר התמים”
נתבעים רבים בתביעות על הפרת זכויות יוצרים טוענים כי חלה עליהם הגנת “המפר התמים”, שכן הם לא היו מודעים לקיומן של זכויות יוצרים ביצירה. עם זאת, כפי שעולה גם מפסק דין שניתן לאחרונה, הגנה זו מחייבת לא רק היעדר ידיעה אלא גם נקיטת פעולות אקטיביות לבירור מצב הזכויות.
אחת מטענות ההגנה הנפוצות במקרים של הפרת זכויות יוצרים היא שהמפר לא היה מודע לכך שמדובר ביצירה מוגנת, ולכן יש לראותו כ”מפר תמים”. עם זאת, יש להשתמש בטענה זו בזהירות, שכן אי-הידיעה לבדה אינה מספקת. החוק דורש מהמפר להוכיח כי “לא היה עליו לדעת”, כלומר, עליו לנקוט פעולות אקטיביות לבירור מצב הזכויות. פסק דין שניתן לאחרונה מדגיש את החשיבות של חובה זו ומציג דוגמאות לפעולות שניתן לנקוט, כגון בדיקה ברשת האינטרנט או פנייה לאמצעי התקשורת.
סיפור המעשה
התובע, צלם מקצועי, הגיש תביעה על סך 60,000 ש”ח ללא הוכחת נזק, בטענה להפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית בשתי תמונות שצילם. האחת, תמונתו של הזמר יצחק קלפטר ז”ל מנגן בגיטרה בביתו, והשנייה, תמונתו של היוצר גרי אקשטיין ז”ל בעת קבלת פרס. לטענת התובע, הנתבע, שדרן רדיו, עשה שימוש בצילומים בפרסומים שהעלה לחשבון ה- X (לשעבר טוויטר), מבלי לקבל את רשותו ומבלי לתת לו קרדיט כיוצר.
מנגד, הנתבע טען כי התמונה של קלפטר נלקחה מדף הפייסבוק הרשמי של הזמר, שם פורסמה מתוך כתבה בעיתון מעריב, ללא אזכור זכויות יוצרים כלשהן. באשר לתמונה של אקשטיין, הנתבע טען כי מקור התמונה בכתבה מארכיון האינטרנט של הספרייה הלאומית, וגם שם לא נכלל קרדיט לצלם.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה
בית המשפט קבע כי השימוש בשתי התמונות מהווה הפרה של זכויות היוצרים של התובע. בנוסף, נקבע כי לא חלות במקרה זה הגנת “השימוש ההוגן” או הגנת “המפר התמים”. עם זאת, בהתחשב בכך שהמטרה העיקרית בפרסום תמונתו של קלפטר לא הייתה מסחרית, נפסק פיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים רק ביחס לתמונה של אקשטיין.
הנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובע וכן את זכותו המוסרית
הנתבע טען כי שני הצילומים נלקחו מאתרים שבהם לא ניתן קרדיט לצלם, ולכן לא מדובר בהפרה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מציין כי העתקה ללא הרשאה נחשבת להפרת זכויות יוצרים גם אם נעשתה מהעתקה מפרה אחרת.
בנוגע לצילום של קלפטר, טען הנתבע כי הצילום מהווה חלק מכתבה שפרסם, ולכן מדובר בשימוש אגבי. גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, אשר קבע כי למרות שהנתבע פרסם כתבה אודות קלפטר ולא רק את הצילום, הצילום עצמו תפס נפח משמעותי מהכתבה.
לאור כל זאת, נקבע כי זכות היוצרים של התובע בצילומים הופרה על ידי הנתבע, ובנוסף לכך, הנתבע הפר את זכותו המוסרית של התובע, כלומר את זכותו להכיר בשמו כיצרן הצילום בהיקף ובמידה הראויים.
לא עומדת לנתבע הגנת שימוש הוגן
בנסיבות מסוימות ניתן לעשות שימוש ביצירה מוגנת ללא קבלת רשות מהיוצר, מבלי שהדבר ייחשב להפרת זכויות יוצרים. נסיבות אלו נקראות “שימוש הוגן” וכוללות, בין היתר, תרומה לציבור כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, כתבה עיתונאית ועוד. ככלל, כדי לבחון אם עומדת לאדם ההגנה של שימוש הוגן, יש לבחון אם מדובר בשימוש טרנספורמטיבי (שימוש מחדש).
לדברי בית המשפט, במקרה הנדון, לא היה מדובר בשימוש טרנספורמטיבי, אלא בהעתקה בלבד. יתרה מכך, כדי לטעון לשימוש הוגן, יש להעניק קרדיט מתאים לבעל היצירה ולציין את שמו. במקרה זה, הצילומים פורסמו ללא קרדיט לתובע, ולכן לא התקבלה טענת השימוש ההוגן.
לא עומדת לנתבע הגנת מפר תמים
הגנת “המפר התמים” חלה כאשר המפר לא ידע ולא חשד בקיומה של זכות יוצרים ביצירה. עם זאת, כאמור, הנחה סתמית לגבי קיומה של הרשאה או לגבי כך שאין מדובר בהעתקה אינה מקימה את ההגנה.
במקרה הנדון, הנתבע טען כי לא היה מודע לקיומם של זכויות יוצרים בצילומים. בית המשפט דחה את טענתו, והבהיר כי הנתבע הוא איש תקשורת, סופר ומרצה, כלומר בעל ידע והבנה העולים על אלו של אדם מן הישוב בכל הנוגע לזכויות יוצרים.
בנוסף, בית המשפט ביקר את הנתבע על כך שלא נקט בפעולות סבירות לאיתור בעל זכויות היוצרים בצילומים. ראשית, הצילומים היו זמינים ברשת האינטרנט עם קרדיט לצלם, כך שהיה ניתן לאתרם בקלות. יתרה מכך, מאחר שהכתבה על קלפטר פורסמה בעיתון מעריב, ניתן היה לפנות לעיתון כדי לברר את זהות הצלם. הנתבע גם לא הציג ראיות לכך שפנה לספרייה הלאומית כדי לברר את זהות בעל זכויות היוצרים בתמונה של אקשטיין. בנוסף, התברר כי בסמוך לפרסום הצילום של קלפטר על ידי הנתבע, פורסמו בעיתון מעריב שלושה צילומים נוספים של קלפטר, כולם צולמו על ידי התובע, ובכולם ניתן קרדיט לתובע. בית המשפט ציין כי יש בכך משקל לעניין האפשרות לגלות את זהות הצלם בשקידה סבירה, שכן לא היה נדרש לחפש תקופה ארוכה כדי לאתר את זהות הצלם בעיתון.
לאור כל האמור, נקבע כי לא עומדת לנתבע הגנת “המפר התמים”.
המטרה העיקרית בפרסום תמונתו של קלפטר לא היתה מסחרית
חוק זכויות יוצרים קובע כי לא יינתנו פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים בהתקיים תנאים מסוימים ובכללם כי היצירה לא הועתקה למטרה מסחרית.
במקרה הנדון, כך בית המשפט, לאור זהות הנתבע, קיים קושי לנתק בין מטרה מסחרית לבין מטרה פרטית ברשת ה-X שלו. עם זאת, נראה כי במקרה הנדון מטרתו העיקרית של פרסום הצילום עם קלפטר היתה הבעת צער ספונטנית על פטירתו וכל משקל שיש ליתן להיבט מסחרי בעניין זה הינו זניח. על כן, אין לפצות את התובע בגין הפרת זכויות היוצרים התמונה זו.
המטרה העיקרית בפרסום תמונתו של אקשטיין היתה מסחרית
נקבע כי מטרת העלאת הצילום של אקשטיין הייתה להעלות תוכן בתחום עיסוקו ומומחיותו של הנתבע, ובין היתר, לצורך תועלת מסחרית. בית המשפט הוסיף כי הנתבע אף פתח את פרסום הצילום לשיח על ידי הוספת ציוץ עם ציטוט מתוך הכתבה, באופן שמזמין יצירת תוכן ושיח בנושא. בנוסף, הפרסום והציוץ כללו תמונת רקע עם לוגו של תחנת הרדיו בה עבד הנתבע, מה שיוצר קשר ישיר בין התוכן לבין עיסוקו של הנתבע.
לאור כל זאת, נקבע כי יש לפצות את התובע בגין ההפרה ביחס לצילום של אקשטיין.
הפיצויים הועמדו על 6,000 ₪ בלבד
סכום הפיצוי הועמד על סך נמוך יחסית לאור קביעת בית המשפט כי הנתבע הסיר את הפרסומים המפרים עם קבלת הפנייה להסרתם. עוד נקבע כי ההפרות לא נעשו במכוון. בית המשפט ציין כי, למרות שהנתבע הוא איש תקשורת ויש להניח שהוא מודע יותר לנושא זכויות יוצרים מאדם שלא עוסק בתחום, יש להתחשב בכך שהנתבע לא היה גוף תקשורת.
הנתבע חויב לפצות את התובע בסך של 3,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים בצילום של אקשטיין, ובסך של 3,000 ₪ נוספים בגין הפרת זכותו המוסרית בצילום זה.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
ניתן לראות כי לא ניתן להסתמך על הגנת “המפר התמים” ללא ביצוע פעולות אקטיביות לבדיקת קיומן של זכויות יוצרים. כדי להימנע ממצבים דומים, מומלץ לכל גורם המתכוון לעשות שימוש ביצירה להיוועץ בעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים. ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע במניעת הפרות לא מכוונות ולהבטיח עמידה בדרישות החוק, תוך הגנה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
תאד”מ 9605-10-23
