המדריך המלא בנושא חוזים
מתכוונים לחתום על הסכם התקשרות מול לקוח או ספק חדש? המעסיק מבקש מכם לחתום על הסכם וויתור על זכויות יוצרים כחלק מתנאי העסקה? כמעט בכל יום שעובר אנו נתקלים בחוזים מסוגים שונים, רובם שגרתיים ומשעממים, אך לרבים מהם יש משמעות מרחיקת לכת ובדיוק לשם כך רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה, שילווה, ינסח וידריך אתכם לצורך הגנה על הזכויות שלכם במסגרת החוזה.
חוזה הנו ביטוי משפטי להסכמה משותפת בין שני צדדים הכשירים להתקשר ביניהם. סוגיית יצירת ההתקשרות בין הצדדים מוסדרת במשפט הישראלי האזרחי במספר חוקים וביניהם: חוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג-1973, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א-1970 וחוק החוזים האחידים תשמ”ג-1982.
באופן כללי, המחוקק אינו נוהג להתערב בחופש החוזים של הצדדים והסכמות שהתקבלו בין הצדדים בעל פה מחייבות כשהם שהן היו נעשות בכתב. כאן אומנם המקום להזכיר כי הופעת ההתקשרות על גבי הכתב תוכל לסייע במקרה של סכסוך בין הגורמים המעורבים להוכיח את מהות ההתחייבות.
יחד עם זאת במצבים מסוימים כן נמצאה לנכון יצירה של דרישת כתב על מנת להקנות תוקף חוקי להסכם. כך קובע חוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007 בסעיף 37 (א) שניתן להעביר זכויות יוצרים על ידי חוזה או במתן רישיון, ברם בסעיף קטן ג לחוק זה נקבע שהעברה זו טעונה מסמך בכתב, על מנת שיהיה לה תוקף חוקי, אחרת המשמעות היא שהחוזה בטל מעיקרו ואף לא צריך להיות מבוטל על ידי בית משפט.
בדומה גם בעלי פטנט, מדגם, סימן מסחרי או זכויות קניין רוחני אחרות יכולים להעביר את זכויותיהם במסגרת חוזה, כל עוד חלק מההיבטים בהם לא הפכו לכדי סוד מסחרי.
למרות זאת, בדומה להסכמים אחרים גם חוזים בתחום הקניין הרוחני צריכים להיות נטולי פגמים בכריתת החוזה, בדרישות תום הלב בקיום החוזה ובניהול המשא ומתן להשגתו.
הפרת חוזה שעניינו קניין רוחני ובכלל
חוזה היא התחייבות שהפרט חייב לעמוד בה. חוק החוזים תרופות מזכה את הצד שנפגע בפיצויים כפי שהוסכם עליהם בחוזה להעברת הזכויות הקנייניות, בפיצויים בגין עוגמת נפש ובפיצויים בעקבות הסתמכותו על החוזה שהופר.
חוק זכויות היוצרים קובע גם זכות נוספת לקבלת פיצוי במקרה של הפרה של זכות זו אף ללא הוכחת נזק עד לגובה של 20,000 שקלים.
דוגמא מתוך פסק דין שעסק בסכסוך חוזי מתחום הקניין הרוחני
הבאנו מתוך המאגר המשפטי את הדיון בהליך ע”א 1195/08 קרן נ’ הוצאת עיתון הארץ בע”מ – ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב שהתקבל בחלקו בהקשר לקיומה של זכות מוסרית של המערער בתמונות שצילם. הסכסוך בין הצדדים במקרה זה נוגע בהפרת זכויות היוצרים של המערער בתמונות שפרסם העיתון בלא אישור הצלם, ללא קרדיט וללא שקיבל תגמול עבור כך.
המערער היה צלם של המשיבה מאז שנת 1977 כאשר בשנת 1993 נחתם ביניהם הסכם התקשרות שקבע כי כל עוד קיים ההסכם העיתון לא ישלם על תמונות שצולמו קודם וכעת מעבר לסכום המפורט בחוזה ואם יסתיים החוזה ולא יחתם אחר אז ישלם העיתון על זכויות היוצרים רק בתמונות שצולמו בעבר.
בית משפט השלום קבע כי צילום הוא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים אך בשל ההסכם ובגלל הפשרה שהגיעו אליה הצדדים אז אין לו זכות יוצרים, אולם הוא קבע לו פיצוי מכוח הפרת הזכות המוסרית ומכאן הערעור.
בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשותה של כבוד השופטת רות לבהר שרון קובעת שיש לקבל את הערעור. אליבא דה השופטת שרון חוק זכויות יוצרים קובע שהעברת הזכות צריכה להיות במסמך בכתב החתום על ידי בעל הזכות ולכן היא פוסקת למערער פיצוי נוסף של 15,000 ₪.
