לשון הרע ברשתות החברתיות ובפייסבוק בפרט
בשנים האחרונות, עלה באופן משמעותי, מספר התביעות המוגשות בגין לשון הרע, כאשר חלק ניכר מן התביעות עניינן במעשה של לשון הרע ברשתות החברתיות.
מצב זה מגביר אט אט את המודעות של הציבור לכך כי הפרסום ברשת החברתית, למשל בפייסבוק, אינו שונה מפרסום בעיתונות, בטלוויזיה או בכל מדיה אחרת.
על המפרסם להיות זהיר ולדעת להבחין בין שימוש ראוי בחופש הביטוי, לביו פרסום פוגעני, אשר חושף אותו לתביעת לשון הרע.
מהי לשון הרע?
לשון הרע היא עוולה נזיקית ברת פיצוי ובמקרים מסוימים, תהיה היא גם עבירה פלילית.
החוק מגדיר לשון הרע כפרסום דבר מה אשר פגע או עלול היה לפגוע במשלח ידו של אדם, בנטייתו המינית, בגילו וכיוצא בזה.
השאלה האם פרסום מסוים פגע או עלול היה לפגוע, היא שאלה אובייקטיבית, הנבחנת על פי האדם הסביר. כלומר, בבואו של בית המשפט לקבוע האם מדובר במקרה של לשון הרע, ישאל הוא האם אדם סביר היה נפגע באותן הנסיבות מן הפרסום, או שמא מדובר בפגיעה סובייקטיבית של התובע, הנובעת מתכונות האופי שלו.
קבלת פיצוי כספי בגין לשון הרע אינה מחייבת הוכחת נזק והחוק הקנה לבתי המשפט סמכות לפסוק פיצוי גם כאשר התובע לא הוכיח את היקף הנזק.
אפשרות זו היא חשובה ביותר עבור נפגעי לשון הרע, במיוחד כאשר זו מתרחשת בזירה האינטרנטית. הטעם לכך הוא כי קשה לדעת מהו היקף החשיפה לה זכה פרסום באינטרנט ובוודאי זה אשר ברשתות החברתיות.
לשון הרע בפייסבוק
הרשתות החברתיות הפכו כמעט בין לילה לפלטפורמה המרכזית לשיווק, לפרסום, להבעת דעה והן אינן משמשות רק למטרות חברתיות.
אולם, עם היתרונות הרבים, הגיעו גם החסרונות משאנשים רבים עושים שימוש לרעה ברשתות החברתיות, לרבות ברשת הפייסבוק. כך למשל, הוגשו לבתי המשפט לא מעט תביעות בגין ביטויים פוגעניים אשר פרסם אדם על אשתו, בעמוד הפייסבוק שלה, בעיצומו של הליך גירושין, או לאחריו.
דוגמא נוספת היא פרסום אמירה או תמונה בקבוצה בפייסבוק, המרמזת דבר מה פוגעני לגבי חברי הקבוצה.
בבואם של בתי המשפט לדון בתביעות אלו, בוחנים הם את טיבו של הפרסום, האם אדם סביר היה נפגע מן הפרסום וכן מייחסים הם משקל רב להיקף החשיפה שקיבל הפרסום ברשת החברתית.
במקרים מסוימים ייתכן כי פרסום בעמוד הפייסבוק האישי של התובע, ייחשב לפוגעני יותר בשל החשיפה האישית המובהקת, מאשר פרסום בקבוצה, אשר אינו בהכרח מכוון כלפי חבר קבוצה מסוים, אולם הדבר נתון כמובן לבדיקה פרטנית, בכל מקרה לגופו, כאשר טיבו של הפרסום הוא רלוונטי לא פחות מאשר מיקום הפרסום ברשת החברתית.
הגנות למפרסם
חוק לשון הרע כולל רשימה של פרסומים מותרים, אשר אינם מהווים לשון הרע. מדובר ברשימה פתוחה, אליה מצטרפים מעת לעת, פרסומים נוספים באמצעות פסקי הדין בתחום. .בין הפרסומים המותרים נמצא למשל פרסום אשר מטרתו היא חינוכית – אקדמית, או פרסום במסגרת ביקורת מקצועית .
פירושו של דבר הוא כי כאשר מתפרסמת ביקורת שלילית בפייסבוק, יש לבחון באיזו מסגרת היא פורסמה על מנת לקבוע האם מדובר בפרסום מותר או בפרסום המהווה הוצאת לשון הרע.
מלבד הפרסומים המותרים, ישנן שתי הגנות בחוק, השוללות הטלת אחריות בגין לשון הרע. האחת היא הגנת אמת הפרסום, אשר על פיה כאשר הפרסום הוא אמת או שבעת הפרסום, סבר המפרסם כי מדובר בפרסום אמיתי וכאשר היה בפרסום עניין ציבורי, לא תוטל אחריות בגין לשון הרע.
ההגנה השנייה היא הגנת תום הלב, הכוללת נסיבות שונות אשר בהתקיימן לא תוטל אחריות על המפרסם, למשל, פרסום המהווה הבעת דעה על תפקודו של איש ציבור.
ראו גם:
