לשון הרע מול חופש הביטוי – סוף מעשה במחשבה תחילה!
היכן עובר הגבול הבלתי נראה בין חופש הביטוי של כל אחד מאיתנו לבין איסור לשון הרע? על אף העובדה שחופש הביטוי לא מצא עיגון מוחשי בחוק יסוד, הרי שבתי המשפט הכירו בזכות זו כזכות חוקתית, אשר מהווה חלק מהותי מהמשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. אולם, כמו כל זכות משפטית, גם זכות הביטוי החופשי הינה זכות מוגבלת.
אחד החוקים שמגבילים את חופש הביטוי הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה – 1965, לפיו כאשר אדם מנצל את הזכות האמורה כדי לפגוע בכבודו של אדם אחר, בשמו הטוב או בעיסוקו יש לראות בכך עוולה אזרחית ובנסיבות מסויימות אף עבירה פלילית.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי!
איזונים דרושים בין הזכות לביטוי חופשי לזכות לכבוד ושם טוב
חוק איסור לשון הרע קובע מנגנון שמטרתו לאזן בין זכותו של אדם לשם טוב ולכבוד אל מול זכותו להביע את דעתו בחופשיות. כך, האיסור על פרסום דברים פוגעניים כאמור בחוק הוא אינו איסור מוחלט, אלא קיימים פרסומים, אשר למרות היותם לשון הרע הם מותרים.
סעיף 13 לחוק, אשר מונה את אותם פרסומים מותרים, קובע, לדוגמא, כי פרסום שהמפרסם היה חייב לעשות בהתאם לדין או על פי הוראה שקיבל מרשות מוסמכת לכך הינו פירסום מותר, שאינו מקים כנגד המפרסם עילת תביעה אזרחית או פלילית.
בואו להתייעץ עם עורכי דין במסגרת: פורום קניין רוחני
לא זו אף זו, ישנן נסיבות בהן תינתן למפרסם הגנה על אף העובדה שדבריו אינם מותרים על פי חוק ועולים כדי לשון הרע.
כך, סעיף 14 לחוק מעגן את הגנת “אמת דיברתי”, לפיה במידה והדברים הפוגעניים היו דברי אמת לא יהיה ניתן להטיל על המפרסם אחריות בגין הפגיעה בכבודו ו/או בשמו של נשוא דבריו.
סעיפים 15 ו-16 לחוק ממשיכים ומעניקים למפרסם דברי לשון הרע הגנות וחזקות, אשר הבסיס המשותף להן הוא שפרסום הדברים הפוגעניים נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה לפגוע או להזיק לאדם אחר.
קיראו בהרחבה על: לשון הרע בפורומים
האיזונים הנדרשים בין איסור לשון הרע לחופש הביטוי לאור המהפכה הטכנולוגית
רשת האינטרנט אמנם יצרה עולם גלובלי ו”שטוח”, אשר מקל על המסחר הבינלאומי, אך עם זאת החריפה את ההתנגשות בין חופש הביטוי לרציונלים הטמונים בהגנה על שמו וכבודו של האדם. ודוק, התגובות שמעלים גולשים במסגרת הפורומים השונים הפרוסים ברשת הינן אנונימיות וברוב המקרים אין על תוכנן כל פיקוח.
כך, יכול לכאורה כל אדם להכפיש את שמו של חברו בריש גלי, לפגוע בעיסוקו, כבודו ומשפחתו, זאת מבלי שיישא בכל אחריות אזרחית או פלילית. מצב הדברים האמור אילץ את בתי המשפט לבצע התאמות לאיזונים המנויים בחוק איסור לשון הרע, כך שזכות הביטוי תוגבל גם בנוגע לביטויים הנאמרים ברשת.
לדוגמא, בהליך בש”א 4995/05 פלונית נ’ בזק בין לאומי בע”מ קבע בית המשפט כי כאשר נסיבות המקרה עלולות להקים אחריות פלילית בגין דברי לשון הרע כלפי התובע, ישנו אינטרס ציבורי המעודד את הגבלת זכות הביטוי באינטרנט.
יחד עם זאת, אכיפת החוק בהקשר של רשת האינטרנט הינה קשה עד מאד וקיימים מקרים שבהם על אף הרצון לחשוף את זהותו של מפרסם הדברים הפוגעניים, הדבר הינו בלתי אפשרי.
משרד עורכי דין סער גרשוני ושות’ עוסק בתחום הליטיגציה מזה שנים רבות, שלאורכן צברנו ניסיון בטיפול במגוון רחב של תביעות לשון הרע באינטרנט ובעולם שמחוץ לרשת המקוונת. אנו נשמח להעניק לכם יעוץ משפטי ובעת הצורך גם ליווי וייצוג משפטי מעולה.
