רישיונות שימוש במוסיקה
כל אחד מאיתנו יודע כי בכל מכון לעיצוב שיער ובכל פיצוציה, בכל מקום בישראל שומעים ומשמיעים מוזיקה. כך גם כמעט בכל בית קפה ובכל מסעדה מדן ועד אילת. רבים מבעלי העסקים אינם יודעים או שבוחרים להתעלם מהצורך לקבל ולהחזיק ברישיון תקף להשמעת מוסיקה בבית העסק.
מנהל עסק או בעל חברה שמשמיע מוסיקה בפומבי, ללא שמחזיק בידיו רישיון מתאים, מסתכן בתביעה משפטית בגין פגיעה והפרה של זכויות יוצרים ביצירה מוסיקלית. בבתי המשפט ברחבי ישראל מתנהלות מאות תביעות שהוגשו כנגד בתי עסק שנתבעו בגין הפרה שכזאת ובעקבות השמעת מוזיקה בפומבי ללא רישוי מתאים.
משרד עורך דין גרשוני ושות’ ייצג ומייצג גם בימים אלה, צדדים לסכסוכים משפטיים הנוגעים בדיוק בנושא זה.
בסקירה הבאה נביא בפניכם את עיקרי הדברים, בכפוף לקביעות החוק בישראל ולפסיקתו של בית המשפט בתביעות שונות שנדונו בעבר.
מתי אסור להשמיע יצירה מוסיקלית ללא רישיון מתאים?
יצירה מוסיקלית מקורית הנה פרי עמלו של העומד מאחוריה ולאותו גורם שמורות זכויות מוסריות וכלכליות ביצירה. הזכות הכלכלית אמורה לאפשר לו לקבל תגמול כספי על השימוש ביצירתו, כאשר אחת הדרכים לבצע זאת היא באמצעות מתן רישיון. חוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007 קובע בסעיף 4(א)(1) זכות יוצרים ביצירות מסוג זה.
סעיף 11 לחוק מפרט את רשימת הפעולות השמורות באופן בלעדי לבעלים ביצירה, כולן מוגנת וכוללות בין השאר שידור פומבי וביצוע של היצירה. כך, השמעת מוסיקה ללא רישיון במסגרת של בית עסק פוגעת ביכולת של בעלי היצירה להפיק רווח כלכלי מעבודתם. השמעת המוסיקה יכולה להיעשות על ידי העסק עצמו או על ידי צד שלישי באותו מקום.
סעיף 49 לחוק קובע שמי שמתיר לצד שלישי להשתמש לצורך הפקת רווח במקום שנועד למופעי תרבות ובידור לשם ביצוע בציבור של יצירה מבלי שקיבל את רשות בעל זכויות יוצרים, נחשב למפר של הזכות אלא אם לא ידע ולא היה צריך לדעת שביצוע זה מהווה הפרה.
מקום שנועד למופעי תרבות ובידור לעניין זה כולל בית קפה, מסעדה, מועדון ואולם אירועים.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
במילים אחרות, כמעט בכל מקרה שבו מושמעת מוסיקה מכל סוג שהוא בבית עסק, ללא קבלת רישיון מתאים, בעל העסק מסתכן בהפרת זכויות יוצרים ועלול למצוא את עצמו נתבע ונדרש לשלם פיצויים בסכומים של מאות אלפי שקלים.
במדינת ישראל קיימים ארבעה גופים המעניקים רישיונות להשמעה בציבור של מוזיקה:
- אקו”ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו”לים למוסיקה בישראל בע”מ שהרישיון מטעמה משמש לצורך תשלום התמלוגים ליוצרים החברים באגודה
- הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ שהרישיון מטעמה מתייחס לתמלוגים על זכויות השידור והביצוע הפומבי של בעלי הזכויות בהקלטות היצירות
- עיל”ם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים המופקדת על ייצוג המבצעים בהקלטות הנגנים
- אשכולות שהנה החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל העוסקת בייצוג הזמרים
בעל העסק נדרש לצורך קבלת הרישיון לפנות לכל אחד מהגופים האמורים שקובע עבורו את תעריף התמלוגים אותו הוא אמור לשלם. התעריף נקבע בהתאם לגודל המקום, דמי הכניסה לאתר, אופן השימוש במוסיקה והשאלה האם היא מהווה מרכיב עיקרי בהפעלתו כמו במקרה של מועדון ריקודים או משני כמו באולם הקבלה של ברכית השחיה השכונתית שלכם.
הסכום לתשלום משתנה מבית עסק אחד למשנהו ובכל מקרה התשלום השנתי מתחיל במאות שקלים ויכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים בשנה, הכל בהתאם לנסיבות העסקיות הפרטיות שלך.
מה קורה אם משמיעים מוסיקה ללא רישיון?
השמעת מוסיקה ללא רישיון חושפת את בעלי המקום בפני תביעה משפטית על הפרת זכויות היוצרים, לתשלום פיצויים ולצו מניעה.
חוק זכויות יוצרים מאפשר לנפגע להגיש תביעה לפיצויים עם וגם ללא הוכחת נזק, כאשר שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק יכול להגיע עד לסכום של 100,000 שקלים עבור כל אחת מההפרות.
כמובן שבכל מקרה שבו קיבלת מכתב התראה לפני פתיחה בהליכים משפטיים בגין השמעת עסק בבית עסק ללא רישיון, מומלץ ורצוי בהחלט לפנות אל עורך דין מנוסה, שיוכל לבחון את מהות הפניה ולסייע לך להתמודד מולה.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי בנושא זכויות יוצרים וקניין רוחני
דוגמא מתוך פסק דין – השמעת מוסיקה בעסק ללא רישיון
הבאנו מתוך המאגר המשפטי את הדיון המעניין בהליך ת”א 20848/03 אקו”ם נ’ גלי גיל מרכז לספורט ונופש בקריית מוצקין בע”מ – התובעת טוענת שהנתבעת הפרה זכויות יוצרים כאשר השמיעה בשטח מרכז הספורט בזמן הפעילות השוטפת יצירות מוזיקליות ללא הסכמתה מראש, גם אם היה לה באותה העת רישיון להשמעה פומבית של מוזיקה מטעם הפדרציה הישראלית.
בית משפט השלום בחיפה בראשות כבוד השופטת תמר נאות פרי קובע שרישיון להשמעת מוזיקה בפומבי שניתן על ידי הפדרציה אינו מייתר את החובה לקבל את הסכמתה של אקו”ם לעניין זה ולכן השמעת היצירות מבלי שהתובעת הסכימה לכך מהווה הפרה של זכויות היוצרים שלה והיא פוסקת לטובתה פיצויים בסך מאה אלף שקלים.
