זכויות יוצרים על יצירה מוסיקלית
הסיטואציה של זכות היוצרים ביצירה המוסיקלית (Musical creation) הינה סבוכה משום שקיימים מספר גורמים שמעורבים ביצירה, כך שלכל אחד מהם קיימת זכות כזו או אחרת. ודוק, על פי חוק זכות יוצרים, התש”ח – 2007, ליוצר המוסיקה, כלומר המלחין (Composer), קיימת זכות לעשות פעולות בלעדיות במוסיקה עצמה. אולם, כאשר למוסיקה האמורה מתלוות גם מילים, מדובר ביצירה ספרותית על פי הגדרת החוק, כך שהזכויות בהן מוקנות למחבר המילים. זאת ועוד, לעיתים מוקנות זכויות נפרדות אף לאדם שעיבד את היצירה (Adapter).
יובהר כי זכות היוצרים ביצירה מקנה לבעל הזכות לעשות מספר פעולות בלעדיות ביצירה ומאפשרת לצד שלישי לעשות בה את אותן פעולות, אך ורק בכפוף לאישור בעל זכות היוצרים. כך, למשל, יוצר היצירה המוסיקלית הוא היחיד שיכול להעתיקה, לפרסמה, לבצעה בפומבי, לשדרה ועוד.
הפרת זכויות יוצרים במקרה של יצירה מוסיקלית
ביצוע של אחת מהפעולות המפורטות לעיל, אשר מוקנות לבעל זכות היוצרים באופן בלעדי, עולה כדי הפרתזכות יוצרים, אלא אם בעל הזכות נתן את הסכמתו לביצוע הפעולה. חוק זכות היוצרים מעמיד לרשותו של בעל זכות היצורים מספר סעדים שנולדים עם הפרת זכויותיו, לרבות סעד פיצוי העולה כדי מאה אלף שקלים.
לאור העובדה שהמעקב אחר הפעולות המתבצעות ביצירה מוסיקלית הינו קשה, בעלי הזכויות ביצירה מעבירים חלק נכבד מזכויותיהם לרשות ארגון אקו”ם (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו”לים למוסיקה בישראל), אשר תפקידה לשמור על אכיפת הזכויות ביצירה ובין היתר להעניק רישיונות שימוש בה. רישיון שימוש הוא, למעשה, אישור של בעל זכות היוצרים בקטע המוסיקלי לעשות בו פעולה ייחודית, זאת בכפוף לקבלת תגמולים בעבור אותה פעולה. לא למותר לציין כי אקו”ם אחראית אף על גביית אותם תגמולים המגיעים ליוצר.
לקבלת מידע נוסף על קניין רוחני.
להרחבה הכנסו אל זכויות יוצרים באינטרנט או אל שימוש הוגן
זכויות בהקלטות – שכפול יצירה מוסיקלית
הנושא של זכות יוצרים בקטע מוסיקלי סבוך עוד יותר כאשר אותו קטע מוקלט על גבי תקליט, כהגדרת החוק. ודוק, הזכויות בכל הקלטה של היצירה המקורית מוגנות באופן נפרד ולכן כאשר פלוני מבקש לעשות שימוש ביצירה המוקלטת, עליו לקבל רישיון שימוש באותה הקלטה ולא די ברישיון לעשות שימוש ביצירה המקורית עצמה.
ברוב המקרים חברות ההקלטות הן בעלות הזכויות ביצירה המוקלטת. כיום קיימים שני גופים עיקריים המרכזים, בדומה לאקו”ם, את הזכויות בהקלטות: הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית והפדרציה הישראלית לתקליטים. זאת ועוד, גם למבצעי היצירה ישנה זכות עצמאית נפרדת המכונה זכות מבצעים ועל כן אדם שחפץ לבצע שימוש ביצירה מוקלטת, חייב לוודא כי הוסדרו הזכויות בין המבצע לבעל הזכויות בהקלטה.
שימושים מותרים ביצירה מוסיקלית – שימוש הוגן
ראשית, חשוב להבהיר כי הזכות ביצירה הינה מוגבלת לתקופה של שבעים שנה לאחר מותו של היוצר. יחד עם זאת, כאשר מדובר בתקליט, הזכות פוקעת לאחר חמישים שנים ממועד יצירתו בלבד.
שנית, החוק מונה מספר שימושים שאינם עולים כהפרת זכות יוצרים, כך שאין כל צורך לקבל את הסכמתו של בעל הזכויות לפני כן. לדוגמא, ניתן לעשות שימוש ביצירה לצורכי מחקר, לימוד ועוד. יתר על כן, סעיף 32 לחוק מונה מספר פעולות שניתן לעשות בתקליט, ללא צורך בקבלת אישור. כך, למשל, ניתן להעתיק יצירה מוסיקלית כאשר ההעתקה לא מכוונת לשמש כפרסומת מסחרית.
