הפצה של חומר המוגן בזכויות יוצרים
סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח – 2007, קובע כי מי שמרשה לאחר לעשות ביצירה פעולות המפרות את הזכויות הקנייניות של היוצר בה, ללא קבלת אישור ממנו, הרי שמבחינת החוק הוא מפר זכות יוצרים.
זאת ועוד, על פי סעיף 48 כאשר אדם מפיץ עותק של יצירה בהיקף מסחרי או מציגה לציבור באופן מסחרי, תוך שהוא יודע או אמור לדעת כי אותו עותק לא נעשה באישור בעל הזכויות ביצירה, ייראו בו כמי שביצע הפרה עקיפה של זכות יוצרים. הפרה של זכות יוצרים, כאמור, מהווה עוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה.
סעיף 56 לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק כנגד המפר פיצוי מקסימאלי של מאה אלף שקלים, זאת מבלי שהתובע הוכיח כל נזק מוחשי שנגרם לו. יתר על כן, קיים גם פן פלילי לעונש הצפוי למפר זכות יוצרים, כך שניתן יהיה להטיל על מי שעוסק בהפצת עותק מפר של יצירה עונש של שלוש שנות מאסר.
הפצה אסורה – הטלת אחריות על חברות
חברה הינה בעלת כשרות משפטית לשאת בזכויות וחובות משפטיות ומכאן שניתן להטיל עליה אחריות להפרה ישירה או עקיפה של זכות יוצרים. בפן הפלילי, חוק זכויות היוצרים קובע כי במקרים מסוימים ביצוע עבירה על ידי תאגיד תגרור הטלת כפל קנס על התאגיד.
בנוסף, סעיף 63 לחוק דן באחריות נושא משרה בתאגיד ומטיל עליו חובה לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע הפרות של זכויות יוצרים על ידי התאגיד או עובדיו, כאשר הפרת החובה גוררת עימה קנס כספי כבד.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
מעבר לכך, במידה ונעברה עבירה המפורטת בחוק על ידי התאגיד או עובדיו, יראו בנושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו, כאמור, אלא אם הוכיח אחרת.
בכל הנוגע לקנסות כספיים המוטלים על המפר במישור האזרחי, כמפורט לעיל, הרי שניתן יהיה להטיל על החברה אחריות שילוחית בגין מעשי עובדיה ושלוחיה.
אחריות על ספקי אינטרנט בגין הפצה של תוכן מוגן
כיום, רוב ההעתקות המבוצעות על ידי המשתמש הביתי באינטרנט, אף אם זה לצרכיו האישיים, מפרות זכויות יוצרים באופן זה או אחר.
יחד עם זאת, אכיפת זכויות היוצרים בדבר אחריות בגין הפצה בלתי מורשית של חומר המוגן בזכויות יוצרים הפכה עם השנים לקשה יותר וזאת משום שיעילותה של מערכת האכיפה המסורתית הפועלת בגבולות המדינה פוחתת בכל מה שנוגע למאמצי אכיפה ברשת גלובלית. זאת, מאפשרת למשתמשים לפעול בו זמנית ממדינות שונות ולהסוות באופן יעיל יחסית את מיקומם וזהותם.
בעולם האינטרנט, ספקי שירות האינטרנט (Online Service Providers) שולטים בגישה למערכות המשמשות לאחסון התוכן והפצתו ומכאן שהם יכולים לפקח על התוכן המופיע באתר ולסייע באיתור הפרות זכויות יוצרים ומניעתן.
קיראו בהרחבה על: שידור פומבי
בעקבות כך נהפכו הספקים לצלע שלישית במשולש יוצר-ספק-משתמש ותוך כדי כך נחשפו יותר ויותר לתביעות משפטיות, תוך שימוש הפסיקה בדוקטרינות האחריות השילוחית וה”הפרה התורמת” בגין הפרות שבוצעו על ידי משתמשים באופן ישיר.
ודוק, ספקי האינטרנט נחשפים לתביעות משום שכאשר קיים כשל אכיפה מובנה המקשה על אכיפת הזכות המופרת ויש גורם ביניים המהווה צוואר בקבוק ותורם בפעילותו להפרת המשתמשים, יש נטייה להטיל על אותו גורם ביניים אחריות תורמת.
