חוק זכות יוצרים תשס”ח – 2007
דיני זכויות יוצרים הינם חלק מחוקים העוסקים בקניין רוחני, ביחד עם חוק זה ניתן לציין, את פקודת סימני המסחר, פקודת הפטנטים וחוק העיצובים (מדגמים).
חוק זכות היוצרים כשאר דיני הקניין הרוחני נוצרו על מנת לפתור כשל שוק ולמתמרץ את היצירה והפיתוח. בקצרה, שלא כמו קניין גשמי כגון רכב, מחשב וכדומה אשר הינם, כאמור, גשמיים ובכל זמן נתון יכולים לעשות בו שימוש אדם אחד (לדוגמא שימוש בעט) או מספר אנשים מצומצם (רכב או דירת מגורים), הקניין הרוחני כשמו כן הוא, הוא רוחני, אינו גשמי ובהתאם ייתכנו מצבים בהם מיליוני אנשים ברחבי העולם עושים בו שיתוף בעת ובעונה אחת (קריאת מאמר באינטרנט צפיה בתוכנית טלוויזיה וכדומה). משכך, קל מאוד להפר קניין רוחני. רכשתי ספר, אין כל בעיה לתרגם אותו לשפה אחרת, לשכפל ולמכור אותו בעצמי, ואם אני עושה זאת במדינה רחוקה, יש סיכוי טוב שהיוצר כלל לא יידע על כך.
על מנת להגן על האינטרסים של היוצר ולעודד את המשך היצירה לנוכח חשיבותה לתרבות ולהתפתחות הוחלט עוד בשנת 1709 על ידי המלכה אן להכיר בזכות היוצרים, במטרה לעודד את היצירה ורציונל זה התפתח במהלך השנים ועוד סוגי יצירות זכו להגנה.
בישראל עד לשנת 2007 שלט חוק זכות יוצרים-1911 האנגלי שהגיע ביחד עם המנדט הבריטי ונשאר, כאמור, עד שנת 2007, עת החליטה ישראל להצטרף לאמנות בינלאומיות ולצורך כך נדרשה להתאים את החוק לסטנדרט מינימום שנקבע באמנת ברן. להלן נסקור את עיקרי החוק:
תקופת החוק
ככלל, החוק תקף למשך חיי היוצר ובתוספת של 70 שנים, היינו, במותו הזכויות עוברות ליורשיו שיכולים להנות מהמונופול למשך 70 שנים נוספות.
לכלל זה יש מספר חריגים.
- יצירה משותפת שהיא יצירה של מספר אנשים ביחד שלא ניתן להבדיל בין תרומה של כל יוצר ליצירה, זכות היוצרים תהיה למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים מבין היוצרים ו- 70 שנים לאחר מותו.
- ביצירה שפורסמה בעילום שם זכות היוצרים תהיה למשך 70 שנים מיום פרסומה הראשון.
- תקליט – זכות היוצרים תהיה 70 שנים, אך אם לא הוציא המפיק כמות מספקת של עותרים לרשות הציבור זכות זו תפקע בתוך 50 שנים ממועד יצירת התקליט.
- גופן – זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של 70 שנים ממועד פרסומו.
- זכות יוצרים של המדינה – כאשר המדינה היא בעלת זכות היוצרים ביצירה, תקופת ההגנה היא 50 שנים ממועד יצירתה.
סוגי היצירות המוגנות
סעיף 4 לחוק קובע כי דיני זכויות יוצרים מגינים על סוגי היצירות הבאות במידה שהן מקוריות וקובעו בצורה כלשהי (כתב, הקלטה וכדומה):
יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט.
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים שהינו סעיף ההגדרות מגדיר מה נכלל במסגרת כל אחת מהיצירות:
- יצירה ספרותית– לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב.
- יצירה אומנותית – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, צירת צילום ויצירת אומנות שימושית, ובכלל זה גופן.
- יצירה דרמטית – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה.
- יצירה מוסיקלית – כפי שראינו נכללת במסגרת יצירה דרמטית
- תקליט – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית.
היקף ההגנה של חוק זכות יוצרים
מכיוון שמטרת החוק לעודד יצירה על ידי מתן מונופול ליוצר, אך מצד שני אין כוונה למנוע יצירה סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע סייג לחוק ומבהיר כי על הדברים הבאים לא יחול חוק זכות יוצרים, אלא, אך ורק על אופן ודרך ביטויים:
- רעיון.
- תהליך ושיטת ביצוע.
- מושג מתמטי.
- עובדה או נתון.
- חדשות היום.
מכאן אנו למדים, שהגם שעל דברים אלו אין הגנה, על אופן הביטוי הספציפי שלהם תהיה הגנה. לדוגמא, אם יש מקרה חדשות מיוחד, על המקרה עצמו כגון תאונה, פריצה וכדומה אין בלעדיות, אך על אופן הדיווח שדיווח ערוץ או גורם יש בלעדיות, היינו, אם מדובר בדיווח מצולם של הכתב, ערוץ מתחרה לא יכול לשדר את אותו דיווח או להשתמש באותן מילים מדויקות, אלא, לתאר את המקרה בדרך שלו.
השימושים המותרים לבעל הזכויות
חוק זכות יוצרים קובע מהם השימושים אשר אך ורק בעל הזכויות יכול לעשות ביצירות המוגנות בחוק, או להתיר לאחר לעשותן, זאת במסגרת סעיף 11 לחוק:
- העתקה – לגבי כל סוגי היצירות
- פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה
- ביצוע פומבי – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט
- שידור – לגבי כל סוגי היצירות
- העמדת היצירה לרשות הציבור – לגבי כל סוגי היצירות
- עשיית יצירה נגזרת – (יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה קודמת כגון תרגום) לגבי יצירה ספרותית, יצירה אומנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית
- השכרה – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
פיצוי בגין הפרה
מכיוון שיש קושי להוכיח נזק שנגרם כתוצאה מהפרת דיני זכות יוצרים ומכיוון שהמחוקק מעוניין להרתיע ולהעניש את מי שמפר זכויות יוצרים, נקבע בחוק סעיף חריג המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית של יוצר (בכפוף למבחנים הקבועים בחוק).
סיכום
זכות היוצרים הינה זכות חשובה ככל זכויות הקניין אשר זכו למעמד של זכות חוקתית בשיטת המשפט בישראל. חשוב מאוד להכירן וחשוב עוד יותר שלא להפר אותן ולהיחשף לתביעה משפטית. מכיוון שישנם דברים אשר אינם מוגנים מכוח זכות יוצרים במידה ואינך בטוח האם מה שיצרת מוגן, או האם ניתן להגן עליו וכיצד, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום זכויות יוצרים אשר יוכל להוון ולסייע לך.
