הפרת זכות יוצרים
מהי הפרת זכות יוצרים?
יצרת יצירה או צילמת תמונה בה אתה עושה שימוש, ויום אחד אתה מגלה שעסק מתחרה או אדם אחר העתיקו את היצירה לאתרם או עושים בה שימוש, מהו עושים?
ראשית יש לבחון האם מי שעשה שימוש אכן הפר את זכות היוצרים ביצירה. בהתאם לסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 ישנם מספר פעולות שרק בעל זכות היוצרים יכול לעשות או להרשות לאחרים לעשות:
- העתקה של היצירה
- פרסום היצירה
- ביצוע פומבי של היצירה (לגבי יצירה ספרותית, דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט)
- שידור היצירה
- עשיית יצירה נגזרת ועשיית פעולות שמופיעות בסעיף 16 לגבי יצירה נגזרת.
- השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב).
במידה ואותו אדם ביצע את אחת מהפעולות השלב הבא הוא לבחון האם הפעולה רשאית בהתאם להגנות שמעניק החוק ובעיקר “שימוש הוגן” שהם שימושים אשר המחוקק קבע כי הם לא יהוו הפרה מכיון שהאינטרס שעומד מאחוריהם גובר על האינטרס הכלכלי של היוצר. השימושים המותרים מופיעים במסגרת סעיף 19 לחוק. במקרה זה בוחנים האם השימוש הוא אחד מאלה:
- לימוד עצמי
- מחקר
- ביקורת
- סקירה
- דיווח עיתונאי
- הבאת מובאות
- הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוכי.
מה צריך להוכיח בכדי שייקבע שהייתה הפרת זכות יוצרים?
לאחר שהגענו למסקנה שמדובר בהפרת זכות יוצרים, דבר ראשון הוא לתעד את ההפרה שכן על מי שטוען להפרה להוכיח אותה. לצורך כך ניתן לשמור צילומי מסך, אך עדיף להדפיס את ההפרה ולשמור אותה כ PDF, שנחשב יותר אמין מצילום מסך.
בהתאם לפסיקה בכדי להוכיח הפרת זכות יוצרים צריך להוכיח כי היצירה זכאית להגנת זכויות יוצרים. לצורך כך פותחו שלושה מבחנים:
- מבחן ההשקעה – על בעל זכות היוצרים להוכיח כי השקיע עמל מסוים ביצירה לצורך יצירתה.
- מבחן היצירתיות – מבחן זה הוגדר על דרך השלילה, והוא אינו מציב רף גבוה, ולכן נקבע בפסיקה כי די ביצירתיות מועטת ואף חסרת ערך ואין צורך שיצירה תהיה “חדשנית”.
- מבחן המקור – צריך להראות שהיצירה הינה עצמאית ולא העתקה של יצירה אחרת. אין כאן צורך בחדשנות מיוחדת ודי ברמה נמוכה ביותר של ביטוי.
חשוב לציין שהגישה הינה ש “אין חדש תחת השמש”, כלומר – לא צריך לכתוב תיזה או ספר בנושא שמעולם לא סופר על מנת לזכות בהגנת דיני זכות יוצרים, אלא, צריך באמת שאופן הביטוי של היצירה יהיה שונה.
לדוגמא, יש לא מעט מאמרים בנושא של הפרת זכויות יוצרים, אך כל אחד מהם (בהנחה שאינו העתקה של מאמר קיים), זכאי להגנת דיני זכות יוצרים, שכן, אופן הביטוי שונה 😊
לאחר שהוכחנו שהיצירה אכן זכאית להגנת דיני זכות יוצרים יש להוכיח את מועד פרסום היצירה (צריך להראות שאנחנו היינו קודם). בעולם של היום שרוב הקבצים הם דיגיטליים יש תיעוד למועד יצירת הקובץ המקורי, בין אם מדובר במאמר, תמונה וכדומה. בנוסף, לרוב אנו מעלים את אותה יצירה לאתר או רשת חברתית, במקרה זה ישנו תיעוד של מועד ההעלאה בין אם זה אתר אינטרנט ובייחדו אם מדובר ברשת חברתית שאז היא זו שמתעדת את מועד העלאת היצירה אליה.
השלב האחרון הוא להוכיח את הנגישות של המפר ליצירה. שוב, בעולם הדיגיטלי אין קושי להוכיח את רכיב זה. בעבר טרם הדיגיטציה ורשת האינטרנט היה על בעל זכויות היוצרים “להתאמץ” ולהוכיח כי הנתבע נחשף ליצירה שלו.
כיום הקושי להוכיח רכיב זה פחת משמעותית שכן מרגע שהיצירה “עלתה” לאתר אינטרנט מסוים, או לרשת חברתית הוא חשוף לכולם וברור שגם הנתבע היה יכול להיחשף אל היצירה.
נתקלתם במקרה של הפרת זכויות יוצרים? תוהים כיצד לנהוג על מנת לא להפר זכות יוצרים של אחר? לייעוץ – פנו אליי עכשיו: סער גרשוני, עורך דין קניין רוחני
