“מושחת”: דעה או עובדה? העליון הניח את המילה על התפר
חבר כנסת צייץ, אזרח הגיב, והמילה “מושחת” עברה שלוש ערכאות. בית משפט השלום ראה בה לשון הרע, המחוזי ראה בה דעה, והעליון החזיר את הגלגל לאחור. פסק הדין מאוגוסט 2026 לא קובע אם מותר לכתוב “מושחת”. הוא קובע מי מחליט, ולפי מה.
מי שגולל פעם את התגובות מתחת לציוץ פוליטי יודע ש”מושחת” היא כמעט מילת קישור. לפעמים היא אומרת “אני לא מסכים איתך”, לפעמים “אני חושב שאתה גנב”, ולפעמים משהו באמצע. השאלה מה היא אומרת בפועל היא בדיוק השאלה שבית המשפט העליון נדרש לה.
ציוץ אחד, תגובה אחת, שלוש ערכאות
ביולי 2023, מיד אחרי שהחוק לביטול עילת הסבירות עבר בכנסת, צייץ חבר הכנסת וסגן יו”ר הכנסת ניסים ואטורי תמונה שלו עם שר המשפטים ואת המילים “החוק עבר. תחי מדינת ישראל”. אחד המגיבים, מרדכי הררי, כתב: “ניסים ואטורי המושחת באדם, ניסים ואטורי חסר השכלה המתגאה באפסותו, ניסים ואטורי עוכר ישראל ויהודי מתועב, ניסים ואטורי איש זדוני דוחה ובושה גדולה למדינת ישראל”.
בית משפט השלום בטבריה שמע עדים והחליט דבר מעניין: שלושה מארבעת הביטויים הם הבעת עמדה, אבל “מושחת” הוא ניסיון להציג את חבר הכנסת כעבריין. הנתבע לא הוכיח את הטענה וגם לא הראה תום לב, ונפסקו לחובתו 10,000 ש”ח פיצוי ו-7,000 ש”ח הוצאות.
בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת הפך את התוצאה, בלי דיון בעל פה. לדבריו, בהקשר של המחאה נגד הרפורמה המשפטית אדם סביר יבין את הדברים כגידופים, לא כעובדות, ויש להעדיף את חופש הביטוי. חבר הכנסת ביקש רשות ערעור לעליון.
ביטויי תפר
השופט אלכס שטיין, שאליו הצטרפו השופט דוד מינץ והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, פתח בעיקרון המוכר. דעה, להבדיל מעובדה, “אינה נופלת בגדרם של אמת או שקר”, ולכן בדרך כלל לא תהיה לשון הרע. אלא שיש מילים שלא נותנות לנו להשתמש בעיקרון הזה בנוחות: “מילים כמו “מושחת”, “שקרן”, “עבריין”, וכיוצא באלה, יושבות על תפר שמחבר התבטאויות אשר נופלות בגדר “דעה” להתבטאויות בעלות משמעות עובדתית” (פס’ 10).
כאן נכנסת דוגמה מעבר לים, ופסק הדין עצמו מביא אותה. בית המשפט העליון של טקסס קבע בעניין Bentley v. Bunton ש”מושחת” (corrupt) נתפסת בשיח הרגיל, לרוב, כמילה שמפנה לעובדות, כלומר למעשים מושחתים של ממש. מנגד, השופט שטיין מביא גם פסיקה אמריקנית שבה אותה מילה נשמעה לקורא כמו קללה בלי תוכן. המסקנה שלו: אין תשובה אחת. בחינת ביטויי התפר “חייבת להיעשות בדרך של הליכה זהירה ממקרה למקרה, ולא באופן כוללני וגורף” (פס’ 14).
והטעות של המחוזי? הוא קבע, כעניין משפטי כללי, שגידופים כמו “מושחת” הם תמיד דעה. זו בדיוק ההכללה שהעליון לא מוכן לקבל.

מי מחליט: מי שראה את העדים
החלק הזה פחות מצוטט, ובעינינו הוא החשוב ביותר בפסק הדין. אם המשמעות של ביטוי תפר תלויה בהקשר, מי שקובע אותה הוא הערכאה ששמעה את הצדדים. בית משפט השלום התרשם מהעדות של הנתבע עצמו. הנתבע ניסה להוכיח בבית המשפט ש”מושחת” זו אמת, הביא כתבות עיתונאיות, ובכך כמעט הודה שהתכוון לעובדה ולא לעמדה. בית משפט השלום מצא שהנתבע פעל בחוסר תום לב כדי לפגוע בשמו הטוב של חבר הכנסת, והשופט שטיין סיכם את זה בשתי מילים: “ניסה והצליח” (פס’ 19).
בהיעדר טעות ברורה, נקבע, הקביעה של הערכאה הדיונית בעניין כזה היא “בגדר סוף-פסוק” (פס’ 16). פסק הדין של השלום הוחזר על כנו, והנתבע חויב בעוד 4,000 ש”ח הוצאות. גם הטענה שמדובר ב”תביעת השתקה” נדחתה: לפי העליון, אין בתביעה “ולו מאפיין אחד של תביעות השתקה” (פס’ 21).
השופטת כנפי-שטייניץ הצטרפה לתוצאה מנימוק צר יותר. היא העירה שייתכן מאוד ש”המושחת באדם” הוא דווקא דעה, כי סופרלטיב כזה נשמע יותר כמו הפלגה רטורית מאשר כמו קביעת עובדה. מבחינתה הספיק שהמחוזי העניק לנתבע הגנת תום לב בלי להתמודד עם הקביעה של השלום שהנתבע לא הרים את הנטל.
אז מה זה אומר למי שכותב, ולמי שנפגע
אין כאן היתר לתבוע על כל “מושחת”, וגם לא איסור לכתוב אותה. הסכום שנפסק, 10,000 ש”ח, נמוך במכוון: העליון ציין שהוא משקף פגיעה מועטה יחסית, תפוצה מצומצמת ואת האפשרות שהייתה לחבר הכנסת להגיב. ובכל זאת יש כמה דברים שכדאי לקחת:
- ההקשר מכריע. אותה מילה יכולה להיות קללה פוליטית במקום אחד והאשמה פלילית במקום אחר.
- ההגנה בבית המשפט נחשבת גם היא. מי שטוען שכתב “רק דעה” ובמקביל מנסה להוכיח שהדברים נכונים, מקשה על עצמו.
- התיק מוכרע בערכאה הראשונה. ההתרשמות מהעדים היא שקבעה כאן את התוצאה, והעליון לא מיהר לשנות אותה.
- למי שנפגע: גם תביעה צנועה בסכומה יכולה להגיע לעליון ולהסתיים בקביעה עקרונית, אבל רוב התיקים האלה לא מגיעים לשם. כדאי לבחון מראש מה המטרה ומה הסכום הסביר.
ואם בכל זאת בוער לכם לכתוב “מושחת” מתחת לציוץ, השאלה שכדאי לשאול לפני שלוחצים על “פרסם” היא פשוטה: אם יבקשו מכם להוכיח את זה בבית משפט, האם תוכלו.
לייעוץ בתביעות לשון הרע ובפרסומים ברשתות החברתיות, פנו למשרד גרשוני ושות’, עורכי דין לקניין רוחני ולשון הרע.
