האם שיווק מוצרים תחת השם “אייקון פריז” פוגע בסימן המסחר של “אייקון מילנו”
חברת אייקון מילאנו טענה כי המשיבה לא רק שהעתיקה את קו המוצרים שלה, אלא בחרה להפיץ את המוצרים תחת שם דומה במטרה להטעות את הלקוחות. בית המשפט דחה בקשה לצו מניעה זמני בציינו כי גם אם קיים דמיון מסוים בין המוצרים, אין די בכך.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת תמר סנונית פורר) דן בימים האחרונים במחלוקת הקשורה לשתי “בירות אופנה” – פריז ומילאנו. במסגרת הבקשה לצו מניעה, התייחס בית המשפט לסוגיות שונות וחשובות בתחום הקניין הרוחני, וביניהן סימני מסחר, הטעיה, מאזן נוחות, שיהוי, חוסר תום לב ועוד. בית המשפט אף התייחס לטענת המשיבה כי המבקשת בעצמה העתיקה את העיצובים ממוצר בינלאומי, ולכן אינה יכולה לטעון להגנה.
סיפור המעשה
המבקשת, חברת אייקון מילאנו, עוסקת ביבוא ושיווק מוצרי אופנה בארץ, והיא בעלת סימן המסחר למוצרי הלבשה “ICON MILANO” מזה כשנה וחצי. היא הגישה תביעה נגד המשיבה, חברת ריימל יבוא ושיווק, המשווקת מוצרי אופנה תחת המותג “ICON PARIS”. במסגרת התביעה, טענה המבקשת כי המשיבה לא רק שהעתיקה את קו המוצרים שלה ומכרה אותו במחירים נמוכים, אלא באופן זדוני ומכוון בחרה בשם “ICON PARIS” כדי להטעות את הציבור ולגרום לו לחשוב שמדובר באותם מוצרים. בהמשך לכך, המבקשת הגישה תביעה בגין הפרת עיצוב, גניבת עין, הפרת זכויות יוצרים, גזל מוניטין ומניעת הכנסות. גובה התביעה הועמד על 2.6 מיליון ש”ח, וכן הוגשו בקשות לצווי מניעה קבועים.
במסגרת התביעה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, המורה למשיבה, בין היתר, להימנע מלשווק מוצרים מפרים חדשים ולמשוך מהשוק את כל המוצרים המפרים הקיימים. בנוסף, התבקש צו המורה למשיבה, שלא לעשות שימוש בסימן ICON MILANO”” או בסימנים דומים לו עד הטעיה או בצירוף השם “ICON”.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה
נקבע כי בשלב ראשוני זה, גם אם קיים דמיון מסוים בין המוצרים, אין די בכך לצורך סעד זמני. עוד נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, וכי המבקשת נהגה בחוסר תום לב, השתהתה בהגשת בקשתה ואף הגישה בקשה רחבה מדי.
יודגש כי החלטת בית המשפט מתייחסת רק לבקשה לסעד זמני, כלומר מדובר בהליך ראשוני, ותוצאת התביעה העיקרית עשויה להיות שונה.
בית המשפט דחה את הטענה להפרת סימן המסחר
המבקשת טענה כי המשיבה מפרה את סימן המסחר הרשום שלה “ICON MILANO”. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי יש אומנם דמיון מסוים אולם הוא אינו מהווה הפרה. זאת, שכן, בין היתר, אין המדובר בשימוש זהה. כך, למשל, במוצרי המשיבה מופיע ICON PARIS”” ולא ICON MILANO”” (השימוש במילה ICON”” אינו מוגן עבור אף אחד מהצדדים). יתרה מכך, הפונט בו נעשה שימוש הוא שונה. לדברי בית המשפט, הדמיון נוצר בעיקר משימת המלל בצמוד ובמקום דומה. אולם, בחולצות ICON PARIS””, הכיתוב גדול ובולט ואילו בחולצת “ICON MILANO” הכיתוב כמעט נבלע ומה שבולט הוא דווקא הלוגו.
לא קיימת הטעיה
המבקשת טענה כי קיימת הטעיה, שכן לקוחות מתבלבלים בין שני המוצרים. להוכחת טענתה, צירפה המבקשת תמליל שיחה עם מוכר בחנות בעפולה שהתבלבל בין מוצרי שני הצדדים. בית המשפט דחה את הטענה, וציין כי מהתמליל לא ניתן להסיק על מגמה גורפת וכללית של הטעיית צרכנים. נקבע כי שיחה אקראית עם מוכר אחד שאמר על מוצרי ICON PARIS”” שמדובר במוצרי ICON MILANO”” אינה מהווה הוכחה כי כל קו המוצרים מטעה, כי מתקיים חשש להטעיה, וכי מדובר בכוונת מכוון של המשיבה.
בית המשפט לא השתכנע כי מדובר בפרי יצירה ייחודית
המשיבה טענה כי המבקשת היא זו שהעתיקה ממוצר בינלאומי ידוע, ולכן אינה יכולה לטעון להגנה.
בית המשפט קבע כי לא שוכנע שמדובר בפרי יצירה ייחודית ומוכחת או בעיצוב מקורי של המבקשת. יתרה מכך, בקטלוג שהגישה המשיבה, היא הציגה דוגמה שמעידה על דמיון, כפי שטענה, בין מוצרי “ICON MILANO” למוצרי המותג האחר. על כל פנים, בית המשפט ציין כי הוא לא נדרש במסגרת הסעד הזמני להכריע לגבי מעמדו של צד שלישי שאינו חלק מההליך.
עם זאת, כך נקבע, הדוגמה שהובאה על ידי המשיבה מראה לכל הפחות כי המבקשת אינה “שחקן בודד” בשוק.
לא הוכח כי המונח “ICON MILANO” מתקשר עם המבקשת
בית המשפט הדגיש כי המבקשת היא חברה צעירה אשר רשמה את סימן המסחר לפני שנה וחצי בלבד. בהמשך לכך, לדברי בית המשפט, המבקשת לא הצליחה להראות כי המונח “ICON MILANO” שייך בתודעת הציבור לעסקה-שלה.
המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, בין היתר, כי יש לבחון האם המבקש לא השתהה יתר על המידה בהגשת הבקשה לסעד הזמני”.
במקרה הנדון, התמלולים שמעידים לכאורה על הדחיפות במתן הצו הם מתחילת חודש יולי 2024. אולם, הבקשה הוגשה רק בתחילת חודש אוקטובר 2024. לדברי בית המשפט, מדובר בשיהוי משמעותי המצדיק לבדו את דחיית הבקשה לצו מניעה, ושולל את הטענה בדבר דחיפות הסעד. בית המשפט הוסיף כי אם בכוונת המבקשת היה למנוע את מכירת קולקציית החורף, היה עליה להגיש את הבקשה עוד בחודשי הקיץ, ולא להמתין לחודש אוקטובר.
המבקשת לא הגישה פירוט מלא
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, בין היתר, כי על המבקש סעד זמני להביא את מלוא החומר הרלוונטי בפני בית המשפט.
במקרה הנדון, נקבע כי המבקשת לא פירטה את מלוא דין הדיבורים שהיו בין הצדדים בחודשים שקדמו לבקשה. היא אומנם צירפה תמלולים שתמכו בבקשתה, אך מדובר בחלקי שיחות בלבד, והיא נמנעה מלפרט את כל הדיבורים שהיה בין הצדדים. כמו כן, רק בדיון התברר כי הצדדים היו בגישור. לאור כל האמור, קבע בית המשפט, המבקשת לא עמדה בחובת הגילוי ובחובת תום הלב.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה
בפסיקה נקבע בעבר כי אין להעניק סעד זמני במידה וניתן לפצות בפיצוי כספי בסיום ההליך, ואין מדובר בנזקים בלתי הפיכים. במקרה הנדון, כך בית המשפט, גם אם בסופו של יום תזכה המבקשת בתביעתה, ניתן יהיה לפצותה על נזקיה, ולכן מאזן הנחות הינה סיבה נוספת לדחיית הבקשה.
נוסח הצו המבוקש הוא רחב מידי
לדברי בית המשפט, נוסח הצו המבוקש– למנוע כל שימוש של המשיבים בצירוף”ICON PARIS” הינו רחב מדי, במיוחד לאור זאת שהצו אינו תיאורטי אלא אמור להיות מעשי וקל לאכיפה.
לאור כל האמור, בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את המבקשת בהוצאות בסך של 15,000 ₪.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
אם אתם סבורים כי הקניין הרוחני שלכם הופר, או אם אתם מואשמים בהפרת קניין רוחני של אחרים שלא בצדק, מומלץ בחום לפנות לעורך דין. יצוין כי תחום הקניין הרוחני הוא מורכב ודורש הבנה ייחודית, ידע וניסיון רב, ולכן מומלץ לפנות אך ורק לעורך דין המתמחה בתחום זה.
ת”א 7460-10-24