בהלכה תקדימית, בית המשפט המחוזי דחה ניסיון של מתנגדת לרישום פטנט להפוך טענה שולית שהעלתה לפני רשם הפטנטים, לטענתה המרכזית בערעור. נקבע כי על המתנגדת היה לעלות בפירוט בפני רשם הפטנטים את מלוא טענותיה ולא לסמוך על כך שתוכל להרחיב חלק מהם בשלב הערעור.
הלכה חדשה מבית מדרשו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גרשון גונטובניק עשויה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע להגשת התנגדות לרישום פטנט: מעתה, המתנגד לרישום פטנט, לא יוכל לציין בקצרה טענות שונות במסגרת ההתנגדות ואז להרחיבן במידת הצורך בעת הגשת ערעור על החלטת רשם הפטנטים. יש לפרט בהרחבה את כלל הטענות במסגרת ההתנגדות אחרת המתנגד מסתכן בכך שידה של ערכאת הערעור תהיה קפוצה ביותר.
המשיבה, חברת פריזמה פוטוניקס, הגישה בקשה לרישום פטנט על מערכת חיישנים המשפרת את אופן ניהול רשתות החשמל. המערערת, חברת די.אס.איי.טי פתרונות, הגישה התנגדות למתן הפטנט. המערערת טענה, בין היתר, כי האמצאה אינה חדשה ואינה מציגה התקדמות המצאתית. עוד טענה בשולי הדברים שלא ניתן לקבוע כי האמצאה מועילה (כלומר שהאמצאה “עובדת”).
במקרה הנדון, סגנית רשם הפטנטים, בהחלטה רחבת היקף, קבעה כי האמצאה הינה אכן חדשנית ומציגה התקדמות. ביחס לעניין “המועילות” נקבע בקצרה כי המשיבה הביאה ראשית ראיה שההמצאה עובדת ואילו המומחה מטעם המערערת לא העלה נימוק מדעי, תיאורטי או מעשי שיפריך זאת. על רקע כל האמור נדחתה ההתנגדות המערערת. האחרונה הגישה ערעור במסגרתו התמקדה בעניין המועילות. לטענתה, המשיבה לא הוכיחה את היותה של האמצאה מועילה ואף סגנית הרשם כמעט לא התייחסה לכך במסגרת החלטתה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת סגנית רשם הפטנטים וקבע כי המשיבה עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה לבסס את בקשתה לרישום הפטנט. כמו כן המערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך של 30,000 ₪.
בית המשפט המחוזי התחיל את דבריו בכך כי שעה שהערכאה הראשונה שדנה בעניין היא מקצועית ומומחית, אין זה עניין של מה בכך לשכנע כי יש להפוך את הקערה על פיה. לדבריו, יש לייחס משקל נאות לקביעות המקצועיות של סגנית הרשם ומשקל נכבד יותר ככל שמדובר בסוגיות המצויות בליבת מומחיותה.
במקרה הנדון, כך בית המשפט, סגנית הרשם קיימה הליך מקיף בו נחקרו המומחים מטעם שני הצדדים. היא מצאה לקבל את עמדתה של המשיבה לאחר שנחשפה למכלול הטיעון והחומר הראייתי, ולאחר שהתרשמה מחקירות המומחים באופן בלתי-אמצעי. על רקע זה, כך בית המשפט המחוזי, על ערכאת הערעור לנהוג בריסון שיפוטי ניכר.
לדברי בית המשפט המחוזי, אכן, נטל השכנוע בדבר ההמצאה מוטל על מבקשת רישום הפטנט. ועדיין, יש גם חובות המוטלות על המתנגדת. אין היא יכולה לפטור עצמה מלנמק את ההתנגדות. לדבריו, אם נאפשר למתנגדים באשר הם להעלות טענות בעלמא, הם ישמחו לעשות כן, רק כדי לסבך את הליך רישום הפטנט.
בהמשך לכך, נקבע כי למתנגדת יש אחריות להציג את טעמי ההתנגדות ולפרטן כבר בשלב ההתנגדות. עליה להציג את העובדות שהיא טוענת להן, ושעליהן היא סומכת את עמדתה. בטענות כלליות אין די, הדגיש בית המשפט, אלא עליהן להיות מפורטות.
בית המשפט הוסיף כי יש לתמרץ את הצדדים להשקיע את מירב מאמציהם בערכאה הראשונה, כאשר המתנגדים אינם יכולים לסמוך על הליכי הערעור לפני בית משפט, כדי לתקן עניינים. יש לנהל את ההליכים לפני רשם הפטנטים ונציגיו במלוא הרצינות הנדרשת, לוודא כי בקעת המריבה מוגדרת היטב, ושהיא משקפת את המחלוקת הראייתית. במידה והדבר לא יבוצע, כך בית המשפט, המתנגד יגלה כי ידה של ערכאת הערעור תהיה קפוצה.
נקבע כי במקרה הנדון, אכן, ההנמקה בעניין המועילות בהחלטה של הסגנית היא קצרה, אך כך גם המקום שהקדישה לכך המתנגדת בכתב הטענות שלה. לדברי בית המשפט, במקרה הנדון, כתב הטענות של המערערת בהליך ההתנגדות מכיל 13 עמודים, כאשר טיעון המועילות מופיע רק בפסקה 6 לכתב הטענות, בחלק המציג את טענות המתנגדת בקליפת אגוז. והנה כעת, בערעור, זוכה עניין המועילות להבלטה רבה. כמחצית מהערעור מוקדשת לו.
לדברי בית המשפט, המערערת לא יכולה לנסות כעת בשלב הערעור לבסס טענות הסוטות באופן כה מהותי מהאמור בכתב הטענות הבסיסי שלה. אין מקום לאפשר את שינוי הדגש רק בשלב הערעור. במילים אחרות, המתנגדת היא שגדרה את בקעת המריבה בהליך לפני סגנית הרשם. היא קבעה את הדגשים עליהם יש להתדיין. דגשים אלה קיבלו מענה מלא. כעת היא מנסה לשנותם, ואין צידוק לכך.
הגשת התנגדות לרישום פטנט לרשם, נחשבת לעיתים רק כשלב הראשוני לדיון “האמיתי” בפני בית המשפט המחוזי. על כן, במקרים רבים, מתנגדים הסתפקו בציון טענותיהם בקצרה מתוך אמונה כי יוכלו להרחיב במידת הצורך בעת הערעור. פסק דינו של השופט גונטובניק, אשר סביר להניח יאומץ ע”י ערכאות מחוזי אחרות, שמה קץ לתופעה זו. מעתה, יש לפרט את מלוא הטענות, מרכזיות ושוליות כאחד, בפני רשם הפטנטים.
במידה ואתם מעוניינים להגיש התנגדות לפטנט, או לתקן התנגדות שכבר הגשתם, מומלץ מאוד לפנות אל עורך דין קניין רוחני המתמחה ברישום פטנט. כך, עורך דין בעל ניסיון רב בתחום, יגיש בשמכם התנגדות הכוללת פירוט מלא ומנומקת כדבעי כבר מראשיתה.
עש”א 20804-10-23
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
