עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
האם שם פרטי ושם משפחה הם מילות חיפוש השייכות לנחלת הכלל?
בתחילת החודש דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתו של המנתח הפלסטי ד”ר רוני מוסקונה נגד רשת המרפאות פרופורציה וכללית אסתטיקה בגין שימוש בשמו כמילות פרסום במערכת Google AdWords.
בפסק הדין נקבע, כי השימוש שעשו פרופורציה וכללית אסתטיקה בשמו של ד”ר מוסקונה אינו מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות, הקובע בין היתר, כי אין לעשות שימוש בשמו של אדם, בכינויו, בתמונתו או קולו לשם רווח.
בתביעה טען ד”ר מוסקונה כי הנתבעות רכשו את שמו כמילות מפתח במערכת המודעות של גוגל וכאשר מקישים את שמו במנוע החיפוש, מודעות והפניות לאתר האינטרנט של פרופורציה וכללית מופיעות בדף תוצאות החיפוש, ומכיוון שהוא לא התבקש ולא הסכים לשימוש זה בשמו טען כי שימוש זה מהווה פגיעה בפרטיות ועשיית עושר שלא במשפט.
במקרה דומה, זכה לפני כשנה הפלסטיקאי ד”ר דב קליין בתביעה שהגיש כנגד גוגל ורשת פרופורציה בגין שימוש שעשו בשמו. בתביעה נטען כי פרופורציה עשתה שימוש בשמו ובמוניטין שצבר במסגרת מערכת המודעות של גוגל וכי כל מי שחיפש את שירותיו קיבל קישורים ממומנים לגורמים אחרים.
ביהמ”ש קבע במקרה זה כי “שמו של אדם אינו מילה או מושג גנרי ואף אינו סימן מסחר, ועל כן אין להשתמש בו כמושא לקישורי פרסום ממומנים המופיעים בדרך כלל, בסמוך לשם המפרסם, המצוי בשטח עסקי או כלכלי דומה לשלו, בלא הסכמתו”. לזכותו של ד”ר קליין נפסקו פיצויים בסך של 50,000 ₪ וכן הוצאות משפט.
בפסק הדין בעניינו של ד”ר מוסקונה, קבע השופט פרגו כי דינם של אתרים המופיעים בקישורים ממומנים, כדין כל אתרים אחרים, והתובע אינו יכול למנוע את הופעתם על לוח המודעות גם אם מדובר באתרים מתחרים. עוד קבע השופט כי הגולש יודע היטב “לבור מתוך המידע המוצג בלוח המודעות, את המידע הרלוונטי לו”.
בנוסף קובע השופט שמילות חיפוש הן חלק אינהרנטי ממנוע החיפוש, מילים אלו הן נחלת הכלל והתובע אינו יכול לתבוע בעלות או ייחודיות בשימוש של מילות חיפוש, גם אם הן מרכיבות את שמו, וכל שיכול התובע לעשות הוא לבקש שאותן מילות חיפוש יפנו אל לוח המודעות שבו מתפרסם האתר האישי הפרטי שלו כחלק ממאגר אפשרויות החיפוש.
החלטתו של ביהמ”ש מעוררת קשיים לא מעטים. בניגוד למקרים מן העבר שבהם נעשה שימוש בסימן מסחר בחיפוש ממומן בגוגל, כאן אין מדובר בפעילות גרידא של גוף מסחרי אחד העושה שימוש בסימן מסחר או שם של מוצר מתחרה, אלא בסוגיות הנוגעות בשמו של אדם פרטי המוגן בחוק הגנת הפרטיות.
כמובן שאף אחד לא יכול להתכחש לכך שהשימוש שנעשה בשמו של ד”ר מוסקונה על ידי פרופורציה וכללית הוא שימוש מסחרי. שימוש שנועד על מנת להתחרות בו ולגרום לגולשים המחפשים את ד”ר מוסקונה לראות גם את האתרים של מתחריו, להיכנס אליהם ואולי לרכוש את מרכולתם במקום את זו של ד”ר מוסקונה.
בפסק הדין נראה כי ביהמ”ש הלך שבי אחר הטענה שישנם עוד גורמים אשר עשו שימוש בשם של ד”ר מוסקונה, אך הוא החליט שלא לפעול כנגדם, ולכן אין כאן באמת פגיעה בפרטיות.
קביעה זו בעייתית מאוד. שכן, אדם יכול להרשות לאחד לעשות שימוש בשמו ולא להרשות לאחר, זוהי זכותו להחליט כיצד ומי יעשה שימוש בשמו הפרטי לצורך עשיית רווח וכך גם קובע החוק. מעבר לכך, הקביעה כי שמו של ד”ר מוסקונה אינו עוד שמו, אלא, מילות חיפוש שהן נחלת הכלל נראה תמוה, ושוב, אינו מתיישב עם הוראות סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות שקובע בדיוק ההיפך.
נותר כעת להמתין ולראות האם יוגש ערעור על פסק הדין. הדבר ראוי ומתבקש במקרה זה ולו מפאת ההבדל הניכר בין שימוש בסימן מסחר לבין שימוש בשם פרטי של אדם, ולא ראוי שהדיון המשפטי בנוגע לשימוש בשמו של אדם פרטי לקידום עסקים מתחרים או עסקים אחרים ללא רשותו, יהא זהה לדיון ולמסקנות אשר יצאו בפסק דין שעסק בסימני מסחר.
הותרת פסק הדין על כנו תוביל למצב, שבו כל בעל עסק יוכל לעשות שימוש בשמות של אנשים אחרים לצורך פרסום מודעות בגוגל, מה גם, שפסק הדין מתייחס לגוגל כאל גוף שאינו רלוונטי למחלוקת, ולא כך הוא הדבר.