ביטול סימן מסחר
פקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל”ב – 1972, מעגנת את זכותו של כל אדם החפץ בכך, להגיש בקשה לביטול רישום של סימן מסחר בהתבסס על הטענה כי בעל סימן המסחר אינו תם לב, באופן שלא הייתה לו כל כוונה להשתמש בסימן הרשום בקשר לנכס או לטובין שבגינם הוא רשום או, לחילופין, כאשר לא נעשה כל שימוש בסימן המסחר במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ביטול האמורה.
לא למותר לציין כי “שימוש” על פי הגדרת הסעיף ביטול סימן מסחר עקב אי שימוש, הוא כל שימוש בסימן המסחר לרבות שימוש על ידי בעליו או על ידי בעל רשות, כמפורט להלן, זאת אף אם השימוש נעשה בצורה שונה מזו שנרשמה בפנקס סימני המסחר ובלבד שאופן השימוש האמור אינו משנה את אופיו של הסימן, כפי שנרשם במקור. הסעיף מונה חריג לזכות הביטול האמורה אשר יחול במידה ובעל הסימן הוכיח כי אי השימוש בסימן נבע מהתקיימותן של נסיבות מיוחדות ולא מתוך כוונה לזנוח את הסימן או להימנע מכל שימוש בו בהקשר לטובין שעל שמם הוא רשום.
מהו אי שימוש בחוסר תום לב על פי הפקודה?
הפקודה מגדירה מספר מצבים בהם קמה חזקה לפיה כוונות השימוש של בעל סימן מסחר בסימן שרשם לא היו תמות לב, כהגדרת הפקודה. כך, למשל, כאשר השימוש בסימן נעשה רק בפרסומת (בעיתונות ישראלית או בעיתונות חוץ המיובאת לישראל) ולא על הטובין עצמם, תקום לכל אדם זכות להגיש בקשת ביטול על בסיס הנימוק של רישום סימן בחוסר תום לב. קיים סייג לתחולת החזקה האמורה, אשר יחול אם רשם סימני המסחר א
אפשרות נוספת המגבשת את זכות הביטול של פלוני, כאמור, מתקיימת כאשר בעל הזכויות בסימן ביטל את רשות השימוש שניתנה על ידו ליצרן ישראלי אחר, אלא אם הביטול האמור נעשה בעקבות הפרת תנאי הרשות או משום שבעל הסימן רוצה לייצר בעצמו את הטובין בגינם נרשם הסימן או לתת את רשות הייצור לאדם אחר. יובהר כי הסמכות להרשות ליצרן אחר לעשות שימוש בסימן המסחר מנויה בסעיף 50 לפקודה וכפופה לאישורו של רשם סימני המסחר. קיראו בהרחבה על הליך: רישום סימן מסחרו בית המשפט יסברו כי ישנן נסיבות חריגות המצדיקות את אי-השימוש בסימן על גבי הטובין שבגינם נרשם.
הליך הגשת בקשת ביטול סימן מסחר על פי חוק
המבקש יכול לבחור את הגוף שאליו הוא חפץ להגיש את בקשת ביטול הרישום, כאשר עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת, הגשת הבקשה לבית המשפט העליון והשנייה, הגשתה לרשם סימני המסחר. עם זאת, יש לציין כי במידה והבקשה הוגשה לרשם, עומדת לו סמכות חוקית להעביר את הדיון בה לבית המשפט העליון, זאת בכל שלב בהליך הבקשה. קודם לקבלת החלטה, מוטה להתייעץ עם עורך דין קניין רוחני, זאת מאחר ולבחירת הערכאות משמעות כבדת משקל הנוגעת להליך הביטול.
אולם, אם הוא בחר לדון ולהחליט בבקשה הוא רשאי לעשות כן ולבעלי הדין תקום זכות ערעור על ההחלטה האמורה, אשר תמוצה על ידי הגשת ערעור לבית המשפט העליון. בואו להתייעץ עם עורך דין במסגרת הפורום שלנו או ליחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
הודעת הסתלקות בסימן מסחר – אימתי ומדוע? – סעיף 21 (א) לפקודת סימני המסחר קובע ומסביר אל הודעת הסתלקות בסימן מסחר, אך חשוב להבין מתי ניתן וצריך לעשות שימוש בסעיף זה…
