חשיפת פרטי גולשים באתרי אינטרנט
הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות במשטר דמוקרטי שזכתה להכרה מאוחרת יחסית לזכויות אדם אחרות. בישראל הגישה לזכות זו קבועה במספר חוקים ואף זכתה למעמד חוקתי בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זאת לאחר שכבר הוסדרה גם בחוק הפרטיות תשמ”א-1981.
רשת האינטרנט החלה את דרכה כזירה שהפכה לערך מקודש את האנונימיות של הגולש זאת למרות שבפועל קיימת האפשרות לחשוף את פעולותיו של כל אחד, כמאפיין החוסה בצילה של הזכות לפרטיות.
יחד עם זאת התפתחויות שהתרחשו בשנים האחרונות המתייחסות להתנגשות בין הזכות לפרטיות ואינטרסים אחרים כדוגמת הזכות לשם טוב שהנזק שיכול להיגרם לפרט כתוצאה מפגיעה בו יכול להיות קשה מנשוא. עורכי דין לא מעטים קראו כתבו וחשבו כיצד ניתן להתמודד מול הבעיה, במיוחד לאור פסיקתו המגוונת של בית המשפט עקב הלקונה החוקית בנושא.
גישת בתי המשפט לבקשת חשיפת פרטי גולשים במהלך דיונים משפטיים
היום טרם קיימת הלכה מנחה אחת או חוק מוסדר בעניין חשיפה של פרטי גולשים ולא קיימת עמדה ברורה אלא מספר דעות שמצאו את מקומן במציאות המשפטית לאורך הזמן.
בעבר, נטו בתי המשפט לשמור על הגולשים באלמוניותם וזאת מכוח חשיבותו של חופש הביטוי כנייר הלקמוס של החברה הדמוקרטית.
גישה ראשונית זו נחשבת לשמרנית יחסית ולפיה יש לחשוף את פרטי הגולשים רק במקרים בהם קיים חשש לעבירה פלילית לפי חוק לשון הרע תשכ”ה-1965 והיא מופיעה בפסק הדין של כבוד שופטת בית המשפט המחוזי ד”ר מיכל אגמון- גונן בהליך בש”א 4995/05 פלונית נ’ בזק בינלאומי.
גישה אחרת המציעה קריטריון מקל יותר לחשיפת פרטי הגולשים מופיעה במסגרתו של הליך בר”ע 850/06 מור נ’ ידיעות אחרות.
>>> הכנסו דיונים בפורום המשפטי שלנו <<<
שם מציע כבוד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה לאפשר חשיפה של הגולש באמצעות הכתובת ממנה נשלח הפרסום במקרים בהם עומדת לנפגע עילת תביעה נגד המפרסם שזהותו ידועה לו וקיים נימוק נוסף המצדיק את הפגיעה בפרטיותו של האדם.
החלטה זו של כבוד השופט עמית זכתה לביקורת נוקבת בערעור עצמו רע”א 4447/07 מו’ נ’ ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע”מ.
שם נפסק בדעת רוב של כבוד השופטים אליעזר ריבלין ואדמונד לוי שאין בית המשפט רשאי להחליט על חשיפה של פרטי גולשים כל עוד אין הוראת חוק של הכנסת בעניין זה.
שופטי הרוב מכירים בעניין זה בחשיבותם של חופש הביטוי והזכות לפרטיות של הגולשים, למרות זאת הם מכירים בבעייתיות הקודמת אך טוענים שאין זה מתפקידו של בית המשפט להסדיר את הנושא על ידי חקיקה שיפוטית.
גישה נוספת מציגה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דבורה פלפל בפסק הדין ה”פ 1244/07 מזמור הפקות בע”מ נ’ מעריב ו- ה”פ 250/08 ברוקרטוב בע”מ ואח’ נ’ גוגל ישראל.
בשניהם הוצע כי בית המשפט יהא מוסמך לגלות פרטים של משתמשים במקרים בהם קיים חשש ממשי שההפצה או התוכן של המידע עצמו מהווים הפרה של אי אלו מזכויות הקניין הרוחני.
למרות זאת, במסגרת הליך בש”א 11646/08 The football association Premier League נ’ אלמוני דחתה כבוד השופטת אגמון את פרסום פרטי האדם שהעביר שידורים ישירים של משחקי כדורגל של הליגה האנגלית דרך האינטרנט בטענה שלא מדובר בהפרת זכויות יוצרים.
