איסור על דיבור לשון הרע
לפי ההלכה היהודית חל איסור על דיבור לשון הרע. המשמעות היא שאין לדבר על אדם אחד או על מספר בני אדם באופן כזה שיכול להעליב אותם או לפגוע בהם. בכלל זה גם אין לדון במעשים מסוימים שמיוחסים להם גם אם ברור לכל כי אכן ביצעו את המעשים.
המקור של איסור זה מופיע בספר ויקרא פרק י”ט: “לא תלך רכיל בעמך”. הרמב”ם דן בהרחבה בהלכות לשון הרע בספרו המפורסם משנה תורה וכן בקיצור שולחן ערוך.
אזכורים ללשון הרע בתנ”ך
ישנם מספר אזכורים ללשון הרע בתנ”ך. בין היתר בספר תהילים מתואר לשון הרע כרעל שמרעיל את האווירה החברתית וכחץ בעל קצה מחודד שפוגע ברחוקים. כמו כן מסופר על יוסף שאחיו התקוממו עליו לאחר שדיבר עליהם מאחורי גבם בלשון הרע והביא את דיבתם לאוזני אביו.
בתנ”ך קיימים מספר אזכורים לכך שלשון הרע מוביל למחלת הצרעת. כך למשל בפרק י”ב בספר במדבר כתוב שמרים הנביאה דיברה רע באחיה משה ובעקבות כך נענשה בצרעת. ישנם אף שטוענים כי מקור המונח מצורע הוא במילים “מוציא שם רע”.
לשון הרע בספרות של חז”ל
להלן מספר אזכורים של לשון הרע בספרות חז”ל:
- ריש לקיש – “כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמיים”.
- רבי אלעזר בן פרטא – קבע כי עונשם של המרגלים שנשלחו לתור את הארץ בא להם משום שדברו רעה על אבנים ועצים ולפיכך עונשם של אלה שידברו רעה על חבריהם יהיה גרוע מכך.
- רבי ירמיה בר אבא – כלל את מספרי לשון הרע יחד עם שקרנים, חנפנים וליצים.
- החפץ חיים – גם אם יש לומר לשון הרע לצרכי תועלת, הרי שעדיף לומר אותם ברמיזה ולעולם לא באופן מפורש.
סוגים שונים של לשון הרע
הסוג הראשון של לשון הוא רע הוא סיפור על קבוצת אנשים או על אדם אחד שיכול להזיק או שהוא רע בפני עצמו. כך למשל אם אדם יאמר על חברו כי הוא בטלן חסר תועלת שמדיף ריח רע, הרי שלמרות שבכך לא יוכל להזיק לו, עדיין ייחשבו הדברים כלשון הרע.
הסוג השני נקרא רכילות, כלומר דיבור על מעשים שביצע אדם מסוים מאחורי גבו והעברת מידע על מעשיו לאדם שלישי.
הסוג השלישי נקרא אבק לשון הרע. סוג זה הוא אמירת דברים שיש בהם כדי לעודד דיבור של לשון הרע. כך למשל אם אדם אומר לחברו כי אדם שלישי ביצע מעשים מסוימים אבל עדיף שלא ישוחחו על כך, בעצם הזכרת העובדה כי אותו אדם שלישי ביצע משהו שעדיף לא להזכיר יש משום אבק לשון הרע. הסוג האחרון של לשון הרע נקרא הוצאת דיבה או הוצאת שם רע. מדובר על מעשה שנחשב לחמור יותר מלשון הרע שכולל פרסום של דבר שקרי אודות אדם אחר.
מתי בכל זאת מותר לדבר לשון הרע?
ישנם שלושה מצבים שבהם האיסור בטל: במידה והדברים שנאמרים יכולים להביא תועלת, במידה והאדם אומר אותם על עצמו ובמידה והם נאמרים על אפיקורסים. עם זאת, לכל אחד מהמצבים האלו ישנם סייגים מסוימים. כך למשל לא כל מקרה שבו קיימת תועלת ממשית לדיבור לשון הרע אכן יכול להיחשב כמקרה מותר. על מנת שיתקיים ההיתר במקרה הזה צריכים להתקיים מספר תנאים שכוללים בין היתר את התנאים הבאים:
- שהדובר יראה את המעשה בעיניו ושלא ישמע שבוצע מאדם אחר.
- שהאמת תסופר בדיוק כפי שהיא ללא הגזמות.
- שלפני אמירת הדברים הדובר יבדוק היטב כי אכן מדובר על עבירה או גנות.
- שהנזק שייגרם לאדם עליו מסופר לא יהיה גדול יותר מאשר הנזק שהיה נגרם לו אילו היו הדברים מסופרים בבית דין.
ראו גם:
