מה עושים כנגד הפרת זכויות קניין רוחני בישראל?
הקדמה הטכנולוגית הובילה לקלות בלתי נסבלת בהפרת זכויות קניין רוחני בישראל כמו בכל מקום אחר בעולם. כך, למשל, כיום ניתן לזייף מוצרים מקוריים בקלות רבה, בין אם מדובר במוצרי טקסטיל ובין אם עסקינן ביצריות מוסיקליות, סימנים מסחריים ו/או סרטים, אשר ניתן לשכפל אותם בקלות, בעלות מזערית ובהמשך לכך להפיצם ולהפיק מהם רווחים באופן בלתי חוקי.
לאור זאת, בתחילת העשור הקודם חוקק הרגולטור חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש”ס – 1999, אשר שם לו למטרה להתאים את חוקי הקניין הרוחני בישראל להנחיות הסכם ארגון הסחר העולמי בהיבטים הקשורים להפרה ופגיעה בזכויות הקניין.
כך, למשל, החוק מעניק לבית משפט שדן בהפרת זכויות יוצרים סמכות להורות בסיום הדיון על השמדת הנכסים המפרים. בהמשך לזאת, החוק מכניס תיקונים למרבית החוקים המעגנים את זכויות הקניין ברוחני ובין היתר לפקודת הפטנטים והמדגמים, פקודת סימני מסחר, חוק זכויות מבצעים ומשדרים ועוד, כאשר הרוח הכללית בכל התיקונים האמורים הינה מתן הגנה לזכויות והבטחת אמצעי ההגנה עליהן בעיקר בכל הנוגע למסחר הבין לאומי.
מתן סמכויות לרשויות המכס למלחמה בהפרת זכויות קניין רוחני מכל סוג!
החוק המאמץ את הוראות הסכם הטריפס, כאמור, מעניק לרשות המכס סמכויות נרחבות במסגרת המאבק בכניסת מוצרים מזויפים לישראל ובמגוון מקרים של הפרת זכויות הקניין.
כך לדוגמא, על פי החוק, במידה וחבילה מיובאת הנבדקת על ידי רשות המכס מעוררת את חשדה כי היא מכילה זיופים המפרים זכויות קנייניות, היא רשאית לפנות לבעל הזכויות המופרות לכאורה, על מנת שיגיש תביעה לפיצוי כספי כנגד היבואן שהזמין את החבילה. זאת ועוד, כל עוד התביעה האמורה מתבררת בבית המשפט רשאית רשות המכס לעקב את הסחורה החשודה.
גם בתי המשפט מחמירים עם הפרת זכויות יוצרים, סימני מסחר וקניין רוחני בכלל!
על פי ההלכה הפסוקה, ההנחה שמנחה את בית המשפט בגזירת עונשו של פלוני המפר זכויות קניין רוחני מבוססת על הצורך להדגיש את החומרה שמייחסים בתי המשפט להפרה זו, זאת על ידי החמרת הענישה כלפיו.
מעבר לכך, בתי המשפט רואים בהפרה דנן פגיעה של ממש במוניטין מדינת ישראל, הנתפסת בעקבות כך כמדינה שמעודדת הפרת זכויות קנייניות, עובדה אשר בנוסף לפגיעה הישירה שהיא גורמת לצרכנים הרוכשים מוצרים מזויפים, אף מובילה לפגיעה בהיקף היבוא והיצוא של המדינה.
על רקע זה גזר בית המשפט ביום 8.3.2011 – על שני אנשים שנמצאו אשמים ביבוא של כשבעת אלפים זוגות נעליים מזויפות – חמישה עשר חודשי מאסר על תנאי מצטברים לתקופה של שלוש שנים, בנוסף לקנס כספי העולה כדי עשרים אלף שקלים לכל אחד (ת”פ 2541/09 מדינת ישראל נ’ יוסף סאלח).
הפרת זכויות בקניין רוחני – ישראל מול מדינות אחרות בעולם
בשלהי שנת 2010 פורסם הסכם בין מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, אוסטרליה, יפו, מרוקו, קוריאה ועוד, לפיו ייוסד מנגנון אשר יסייע למדינות אלו להילחם באופן יעיל בתופעת הפרת זכויות קנייניות, בעיקר בכל הנוגע לזיופי מוצרים מקוריים על ידי ארגוני פשע.
ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, איננה שותפה להסכם זה, אשר ספג ביקורות רבות בטענה שאימוץ המנגנון המעוגן בו יפגע בפעילות השוטפת של המסחר החוקי.
