טענות הגנה בנושא לשון הרע
הוצאת לשון הרע היא פרסום דבר מה הפוגע או שעלול היה לפגוע בכבודו של אדם ובשמו הטוב. ככלל, כאשר בוצע מעשה של הוצאת לשון הרע, קמה לנפגע עילת תביעה נגד המפרסם והוא יכול לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שגרם לו הפרסום הפוגעני. כמו כן, חוק איסור לשון הרע מאפשר גם קבלת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסכום מסוים.
עם זאת, לא בכל מקרה שבו הפרסום היה פוגעני, תקום זכות תביעה לנפגע. ישנם מקרים בהם תעמוד טענת הגנה למפרסם ולא תוטל עליו אחריות נזיקית או פלילית בגין הוצאת לשון הרע.
החוק קובע שלוש הגנות למפרסם: רשימה מותרת של פרסומים, הגנת אמת דיברתי והגנת תום הלב.
לאור זאת, אדם אשר נפגע מלשון הרע, צריך לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום ולקבל את חוות דעתו, האם יש מקום להגשת תביעה, או שמא עומדת למפרסם הגנה טובה המסירה ממנו אחריות בגין לשון הרע.
פרסום מותר
בחוק איסור לשון הרע קיימת רשימה של פרסומים מותרים, אשר לא יהוו עילה לתביעה בגין הוצאת לשון הרע, אף אם מדובר בפרסומים פוגעניים.
חשוב להדגיש כי אין המדובר ברשימה סגורה ובית המשפט יכול לקבוע כי פרסום מסוים הוא פרסום מותר, גם אם הוא אינו מופיע ברשימה שבחוק.
באלו פרסומים מדובר? למשל, אמירה אשר נאמרה במסגרת הליך משפטי על ידי שופט או בעל דין, לא תיחשב כהוצאת לשון הרע, זאת על מנת לאפשר לכל הצדדים המעורבים בהליכים משפטיים, לדבר בחופשיות, ללא חשש מפני תביעה עתידית. דוגמא נוספת היא פרסום אשר המפרסם חייב לעשות על פי דין, למשל בשל תפקידו.
הגנת אמת דיברתי
שני תנאים לקיומה של הגנת אמת דיברתי, הנקראת גם הגנת אמת הפרסום. התנאי הראשון הוא כי המידע שפורסם הוא אמיתי, או שהמפרסם סבר, בעת הפרסום כי מדובר בעניין אמיתי.
דרישה זו מתייחסת לעיקרי הדברים ואם ישנו פריט מידע שולי שאינו נכון, לרוב לא תיפסל ההגנה. בית המשפט בוחן את ידיעתו של המפרסם בנסיבות המקרה, כאשר הכוונה היא להבין האם המפרסם באמת האמין במועד הפרסום כי מדובר בפרסום אמת, או אם לאו.
התנאי השני הוא כי יש עניין ציבורי בפרסום, כלומר הפרסום ישרת את טובת הציבור. לעיתים מדובר במידע הנחוץ לציבור בשל השפעתו על חייו, לעיתים הציבור זקוק למידע לשם גיבוש דעה פוליטית, חברתית וכיוצא בזה.
חשוב להבהיר כי מדובר בתנאים מצטברים ועל כן, אם אחד מהם אינו מתקיים, לא תעמוד למפרסם ההגנה של אמת דיברתי. נטל ההוכחה כי ההגנה תקפה, הוא כמובן על כתפי המפרסם הנתבע.
הגנת תום הלב
פרסום אשר נעשה בתום לב, באחת הנסיבות המנויות בחוק, לא יהיה עילה לתביעת הוצאת לשון הרע. מדובר למשל בפרסום ביקורת מקצועית על יצירת אומנות, פרסום אשר נעשה מתוך חוסר ידיעה על הנפגע, פרסום אשר הוא תיקון לפרסום קודם שגוי וכיוצא בזה.
המונח תום לב הוא מצב שבו פועל אדם מתוך יושרה והגינות ומתוך אמונה כי הוא אינו פוגע באף אחד.
השאלה האם המפרסם פעל בתום לב או אם לאו, נבחנת מטבע הדברים בכל מקרה לגופו, על פי הראיות המוצגות בפני בית המשפט הדן התביעה.
בדומה להגנת אמת דיברתי, גם כאן נטל ההוכחה הוא על המפרסם, אך בשונה מהגנת אמת דיברתי, כאן לא מחייב החוק כי הפרסום הוא אמת, אלא די בכך כי המפרסם נהג בתום לב וכי מדובר בפרסום באחת הנסיבות שבחוק.
ראו גם:
