תשלום פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים
זכות היוצרים נועדה להגן על יצירה מפני העתקה, ביצועה בפומבי, ומפני כל שימוש ביצירה ללא רשות. כאשר מופרת זכות יוצרים, הבעלים של היצירה יכול לפנות בבקשה לבית המשפט למתן לצו מניעה, ובתביעה לתשלום פיצויים בגין ההפרה. הרציונאל העומד מאחורי תשלום פיצויים לתובע הוא השבת המצב לקדמותו. התשלום הכספי מנסה “לתקן” את הנזק ולפצות על אובדן הכנסה, ועל הנזק שנגרם בשל ההפרה.
הפרת הזכות המוסרית ביצירה
לצד ההפרה של זכות יוצרים, קיימת גם הפרה של הזכות המוסרית ביצירה. הזכות המוסרית שייכת גם היא ליצירה והיא כוללת בתוכה שתי זכויות משנה: זכות לאבהות על היצירה, שקובעת כי שמו של היוצר יקושר עם היצירה, והזכות לשלמות היצירה – שקובעת כי לא ייפול כל פגם ביצירה, היא לא תסולף, ולא תיפגע, כדי שכבודו או שמו של היוצר לא יפגעו.
הזכות המוסרית לא מזכה את היוצר ברווח כלכלי. זכות זו אלא שומרת על הקשר שבין היוצר ליצירתו. זאת לעומת זכות היוצרים, שמטרתה לאפשר ליוצר לקבל רווח בפועל. פיצויים ללא הוכחת נזק
חוק זכויות יוצרים התשס”ט – 2007 קובע, שבית המשפט יכול לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק במקרה של הפרת זכויות יוצרים. הטעם לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק הוא, שבמסגרת תביעה להפרת זכות יוצרים, יקשה על התובע להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו. סכום הפיצויים שניתן לפסוק ללא הוכחת הנזק לא יעבור את הסך של 100,000 שקלים עבור כל הפרה.
הפרת זכות יוצרים שמתבצעת מספר פעמים במסגרת סידרה או אירוע אחד תחשב להפרת אחת. באופן זה, העתקה של אותה יצירה מספר רב של פעמים במסגרת ארוע אחד – תחשב להפרה אחת.
הפרה של הזכות המוסרית ביצירה תחושב בנפרד מהפרת זכות היוצרים, ותזכה את התובע בפיצויים נוספים. הפרה של שתי הזכויות הללו יכולה לזכות את התובע בפיצויים של 200,000 שקלים.
מהם השיקולים של בית המשפט בפסיקת הפיצויים?
בבואו לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, ייקח בית המשפט בחשבון, את היקף הזמן במהלכו בוצעה ההפרה, את הרווח שהפיק הנתבע כתוצאה מההפרה (מעריכים אותו באופן כללי). כמו כן בית המשפט יתחשב גם בחומרת ההפרה, בגודל ההפרה, ובנזקים שגרמה לתובע.
שיקולים שיפוטיים אחרים בכל הקשור לפסיקת הפיצויים מתייחסים גם לפעולות בהן נוקט הנתבע לפרנסתו, תוך כדי הפצת חומרים שמפרה את זכות היוצרים של התובע. כמו כן נבדקים היחסים בין הצדדים (המפר והתובע) ונבדק גם תום ליבו של המפר בעת ההפרה.
כאשר הוכח שהנתבע לא ידע על ההפרה של זכות היוצרים, הוא יוכרז “מפר תמים” ולא תמיד יחוייב בפיצויים.
בית המשפט יורה על הטיפול בעותקים המפרים של היצירה בדרך של השמדתם, העברתם לידי התובע, וכיוצא בזה.
מהו צו מניעה ?
צו מניעה הוא כאמור אפשרות נוספת העומדת בפני התובע להתמודד עם הפרה של זכויות יוצרים (בנוסף לתביעה לתשלום פיצויים). במסגרת בקשה למתן צו מניעה, מתבקש בית המשפט להורות לנתבע המפר, להימנע מהמשך הפרת זכויות היוצרים. כמו כן ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני – צו מניעה זמני, עד לבירור התביעה העיקרית ומתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע המפר.
צו מניעה הוא מעין צו אישי ספציפי כנגד המפר. המפר את צו המניעה שנתן בית המשפט, יחשב כמבזה את בית המשפט, והעונש על כך הוא קנס או מאסר.
פסק דין לדוגמא : פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירות מוזיקליות
בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה בפסק דין שבו נתבעו חברה שבבעלותה אולם אירועים, ובעליו של האולם. במסגרת פסק הדין נקבע, כי על הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירות מוזיקליות.
מדובר בתביעה שהגישה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ, נגד אולם אירועים בחיפה ומנהלו, בעילה של הפרת זכויות יוצרים ביצירות שהוקלטו.
בית המשפט קבע שאולם האירועים השמיע במועדים שונים יצירות שרשומות עליהן זכויות יוצרים (שהועברו מחברת התקליטים לתובעת), וזאת ללא היתר. מדובר בהשמעה פומבית של יצירות מוגנות ללא הסכמת בעליהן.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים, לגבי אי ידיעתם בכל הקשור להפרת זכויות היוצרים. נקבע שמאחר והנתבעים קיבלו מכתבי התראה בעניין, והתבקשו להפסיק להשמיע את היצירות, הם אינם יכולים כעת, לנהוג כתמימים בעניין.
בית המשפט פסק, שמנהל האולם אחראי אישית בגין ההפרה, וחייב אותו יחד עם החברה בעלת האולם, בתשלום פיצויים לתובעת בסכום של 40,000 שקלים. בנוסף ניתן גם צו מניעה קבוע נגד הנתבעים, האוסר עליהם השמעה בפומבי של היצירות המוקלטות המוגנות בזכויות יוצרים.
מה עושים במקרה שקיבלתם בקשה לתשלום פיצויים?
במקרה כזה הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא לפנות אל עורך דין קניין רוחני אשר ייתן מענה מלא ויוכל לסייע לכם להבין באילו פרוצדרות ודינים כדאי לנקוט על מנת להתמודד בצורה יעילה עם התביעה/המשפט.
