הגנת השימוש ההוגן
חוק זכות היוצרים קובע כי קיימת זכות בלעדית ליוצר לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה את פעולות כגון העתקה, פרסום, שידור פומבי, ביצוע נטל קהל, השכרה, העמדתה של היצירה לרשות הציבור ופעולות נוספות.
בסעיפים הבאים מגדיר החוק באופן מפורט מה הן הזכויות המוקנות ליוצר במסגרת כל פעולה ופעולה, הוא “שימוש הוגן“. כך, החוק קובע, כי אדם אחר לא יוכל לבצע ביצירה את הפעולות האמורות, אלא אם קיבל את אישורו של היוצר לביצוען.
יתר על כן, על פיו יהא היוצר זכאי לקבל תמלוגים בגין שימושים מסוימים שמבצע פלוני, זאת אף אם השימוש האמור נעשה באישורו של היוצר. ודוק, ביצוע הפעולות שיוחדו ליוצר, ללא אישורו, תהווה הפרה של זכויות היוצרים ביצירה, אשר תוליד עילת תביעה חוקית כנגד המפר.
על אף זאת, סעיף 19 לחוק, קובע כי ניתן לבצע ביצירה שימוש הוגן למטרות מחקר, ביקורת, דיווח עיתונאי, לימוד עצמי, סקירה, הבאת מובאות או הוראה ובחינה שמבוצעת על ידי משרד החינוך. כלומר, פלוני יוכל לבצע ביצירה את פעולות שיוחדו ליוצר למטרות המפורטות לעיל, זאת אף ללא קבלת אישורו של היוצר ומבלי לשלם לו תמלוגים בעבור השימוש.
רציונל הגנת שימוש הוגן ויישומה בבית המשפט
הנחת המוצא המקובלת הינה כי ההגנה הניתנת על ידי דיני זכויות יוצרים נועדה להעשיר את הציבור ולעודד פיתוח של יצירות חדשות.
לשם עידוד היצירה במובן הרחב מונה החוק שתי דרכים: האחת, מתן תמריצים להשקעה ביצירה בדמותו של אגד זכויות בלעדיות לניצול היצירה ולהפקת רווח ממנה לתקופה מוגבלת. השנייה, שימור נחלת הכלל ועידוד השימוש ביצירות על מנת להימנע מהטלת מגבלות גורפות יתר על המידה על אפשרויות השימוש ביצירה ופיתוחיה העתידיים. על רקע זה עיגן המחוקק את השימושים ההוגנים וקבע כי היוצר אינו יכול למנוע מהציבור את ביצועם ביצירתו.
על מנת להקל על מלאכת בתי המשפט, בבואם לבחון האם פעולה מסוימת ביצירה נעשתה תוך שימוש הוגן, קובע החוק מספר שיקולים שיש לבדוק בהקשר של הוגנות השימוש. כך, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את אופי היצירה שבה בוצע השימוש, את אופי השימוש ומטרתו, את היקף השימוש ביחס ליצירה בשלמותה, הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית. הדבר נכון להשפעה של אותו שימוש על השוק הפוטנציאלי של היצירה ועל ערכה.
החלת שימוש הוגן בפסיקה
בתי המשפט חלוקים באשר לאופי השימושים ההוגנים. מחד, יש הסבורים כי מדובר בזכויות שהעניק החוק למשתמשים ומאידך, קיימת גישה לפיה מדובר בהגנה שניתנה למשתמשים ותו לא.
לקביעת אופי השימוש יש נפקות משפטית כבדה היות ואם יקבע כי עסקינן בזכות המשתמש, הרי שבתי המשפט יאלצו לדון בתביעות של משתמשים כנגד יוצרים, אשר לא מאפשרים להם לבצע שימושים הוגנים ביצירותיהם.
זכויות יוצרים הנם נושא מורכב ובעל משמעות רבה עבור היוצרים והמשתמשים כאחד. דינים אלה מצריכים ידע ומומחיות ולכן מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין קניין רוחני בכל פנייה לערכאה משפטית.
בבש”א 11646/08 The Football Association Premier League נ’ פלוני ואח’, קבע בית המשפט כי על אף ששימוש הוגן אינו הוגדר כזכות על ידי המחוקק, הרי שעסקינן בזכות בעלת חשיבות עליונה למשטר הדמוקרטי. יש לציין כי אמרה זו לא גובשה להלכה ובתי המשפט עוד יכריעו בדבר מעמדו של שימוש הוגן.
