ניהול משותף של זכויות יוצרים
האם שמעת פעם את המונח ניהול משותף של זכויות יוצרים? מה המשמעות של המונח מבחינתך כיוצר היצירה? מהן השלכותיו המשפטיות של המנוח המשפטי וכיצד הוא נוצר? סעיף 11 לחוק זכות היוצרים, התשס”ח – 2007, קובע כי יוצר היצירה הוא בעל הזכות הראשונה לשלוט בכל ביצוע פומבי שלה.
יחד עם זאת, מבחינתו של יוצר היצירה הבודד קיים קושי רב לשלוט על כל ביצוע פומבי של יצירה ויצירה ועל כן הוא מעניק לגופים גדולים – בעלי יכולת ליצור בקרה על ההשמעות הפומביות של יצירתו – את הסמכות לנהל ולאכוף את זכויותיו ביצירה.
המקור להיווצרות הניהול המשותף של זכויות יוצרים
נהוג לראות בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ”ד – 1984, כמקור החוקי להיווצרות הניהול המשותף של זכויות יוצרים.
כך, על פי החוק האמור בעל זכויות יוצרים בביצוע זכאי לקבל תמלוגים בגין הצגה או השמעה של ביצועו, כאשר תמלוגים אלו ישולמו לארגון התמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים. החוק מקים את חובתו של האירגון האמור להעביר למבצעים את התמלוגים המגיעים בעבור אותה השמעה או הצגה של יצירתם.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, האירגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים על פי חוק הוא “אשכולות” ועל כן גם יוצרים שאינם חברים באירגון זה, הם בפועל מיוצגים על ידו והתמלוגים המועברים אליהם נגבים בראש ובראשונה על ידו.
היתרונות והחסרונות שבניהול המשותף של זכויות היוצרים
על בסיס המנגנון האמור הוקמו תאגידים לניהול משותף, אשר נותנים לגופי השידור השונים רישיונות לשימוש ביצירות המנוהלות על ידם ובהמשך לכך דורשים סכום תמלוגים כולל בגין השימוש באותן יצירות.
>>> פורום קניין רוחני <<<
הרישיון ניתן על ידי התאגיד בהתבסס על יפוי כוח שמוסר לו היוצר, לפיו הוא מיפה את כוחו של התאגיד לאכוף את זכויות היוצרים שלו, זאת בכפוף לתשלום המשולם לאותו אירגון בגין ניהול וגביית תמלוגים.
היתרון העיקרי במנגנון הניהול המשותף הינו שהוא פוטר את בעלי הזכויות ביצירות מהצורך להתקשר בהסכמים נפרדים עם הגופים השונים, בנוגע לכל יצירה ויצירה.
יחד עם זאת, ריכוז זכויות היוצרים בידיהם של תאגידים לניהול המשותף, מקנה להם כוח רב, אשר עלול לגרום להם להציב תנאי התקשרות חד צדדיים לצרכנים ועלול לפגוע אף ביוצרים שאינם חברים בתאגיד הספציפי ובתאגידים מתחרים.
על הרקע האמור דן בית המשפט במעמדם של ארגוני הניהול המשותף וקבע כי התנהלותם והרישיונות המוענקים על ידם מהווים הפרה של חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח 1988, היות והם יוצרים הסדרים כובלים המקפחים את הצרכנים.
למרות הקביעה האמורה של בית המשפט הוא פסק כי יש לאפשר את פעילותם של ארגוני הניהול המשותף היות והם פועלים למימוש האינטרס הציבורי של עידוד היצירה. לדוגמא ראו הליך: ע”א 3574/00 הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית בע”מ נ’ הממונה על ההגבלים העסקיים.
