רישום פטנט
רישום פטנט הוא תהליך משפטי המאפשר לממציא המצאה חדשה וייחודית לקבל מונופול באמצעות הגנה משפטית ובאמצעותה למנוע מכל אדם או צד שלישי את האפשרות לעשות שימוש בפטנט. תקופת ההגנה של פטנט מוגבלת ברוב המקרים (למעט מקרים ייחודיים מאוד) ל- 20 שנים בלבד, זאת במטרה שלאחר התקופה שבה יש מונופול לממציא והוא הצליח למסחר ולהרוויח על חשבון ההמצאה, יוכל כל גוף אחר לנצל את ההמצאה או להתבסס עליה לצורך שכלול והמצאה של דברים נוספים.
חשוב לציין, כי בבסיס דיני הפטנטים עומדת המחשבה שיש לעודד רישום פטנטים שכן, לאחר תום תקופת ההגנה הקיימת המידע הגלום בפטנט יהיה פתוח לשימוש לכלל הציבור, בעוד שאם לא היו דיני פטנטים, יש סיכוי טוב שברוב המקרים המידע לא היה מגיע לציבור, שכן, הוא היה נחשב ל “סוד מסחיר” וכך הציבור ההתקדמות הטכנולוגית של הציבור בכללותו היתה נפגמת בהיעדר מידע חופשי.
מהו פטנט?
כאמור, פטנט הינו זכות משפטית רשומה אשר ניתנת לכל המצאה או שירות, בתנאי שהיא חדשה וייחודית אשר מאפשרת לבעליה למנוע מכל צד שלישי אדם או חברה מלעשות שימוש בפטנט למשך התקופה שהוא רשום, ללא אישורו המוקדם. חשוב לציין, כי הפטנט הינו מדינתי, זאת אומרת שההגנה על הפטנט תהיה קיימת אך ורק במדינות בהן הממציא טרח, הגיש בקשה לרישום הפטנט, הבקשה נבחנה התקבלה ונרשמה כפטנט.
חשוב לציין שפטנט ניתן על המצאות שהן יכולות להיות מוצר חדש או תהליך ייצור, מאידך, פטנט אינו יכול להירשם על רעיון שיווקי או תגלית כלשהי, כך גם הוא לא יכול להינתן על תיאוריה מדעית, שכן, המטרה העיקרית של דיני הפטנטים הוא לעודד ולדחוף לפיתוח טכנולוגי ופרסום ההמצאה לכלל הציבור.
פטנט ניתן לרשום על מוצרים או הליכי ייצור שניתן לעשות בהם שימוש בתעשייה. כך, זכות הרישום לא חלה על רעיונות שיווקיים, תוכנות מחשב המוגנות על ידי דיני זכויות היוצרים ותיאוריות מדעיות. כאשר בעל הפטנט עומד בתנאים לרישומו, כמפורט להלן, תינתן לו זכות שימוש בלעדית לזמן מוגבל, כאשר הבלעדיות תקיפה רק למדינה שבה נרשם הפטנט. החוק בישראל קובע תקופת הבלעדיות שמוגבלת לעשרים שנה.
יחד עם זאת, בעל זכויות שהגיש בקשה לרישום פטנט בישראל, רשאי להגיש בתוך שנים עשר חודשים בקשת פטנט בכל מדינה החברה באמנת פריס (עליה חתומות רוב מדינות העולם), כאשר יראו בתאריך הגשת הבקשה בישראל כתאריך ההגשה במדינה הזרה.
תנאים מוקדמים לרישום הפטנט
על מנת שבקשה לפטנט תתקבל לרישום על ההמצאה להיות חדשה ולגלם התקדמות המצאתית. שני מבחנים אלו נבחנים אל מול הידע הקיים והזמין לציבור ביום שהבקשה לרישום הפטנט הוגשה ולא רק האם קיימים פטנטים דומים או בקשות דומות לפני ההגשה של הבקשה שלך.
- הבקשה צריכה להיות חדשה – הכוונה שהבקשה לא פורסמה קודם והיא חדשה. מכאן החשיבות של שמירה על סודיות ואי פרסום ההמצאה המגולמת בבקשה טרם הגשת הבקשה. כך, למשל, הרצאה בכנס פרסום בעיתון, ברשת האינטרנט או בזמן שיווק המוצר יכולים לפגוע בחדשנות הנדרשת, מכיוון שברגע שהבקשה פורסמה היא כבר לא חדשה ועל כן, מרגע שהיא בנחלת הציבור אין כל אינטרס למדינה להעניק פטנט. לכן חשוב מאוד שלא לפרסם את הבקשה, ולא פחות חשוב, טרם שנעזרים בקבלני משנה ו/או כל שיתוף פעולה עם גוף לו חושפים את הרעיון ו/או ההמצאה, להחתימם על הסכם סודיות ראוי שיגן מפני חשיפת הסוד. יתר על כן, היו מקרים שלמרות שצד שחתם על הסכם פרסם, עצם העובדה שניסית להגן על הסוד הספיקה כדי לקבוע שההמצאה עדיין נחשבה כחדשה.
- על הבקשה להיות בעלת התקדמות המצאתית – במושג התקדמות המצאתית הכוונה היא להתקדמות שההמצאה עושה מעבר לידע אשר קיים וזמין ביום הגשת הבקשה, על התקדמות זו להיות מספיק גדולה ומשמעותית אל מול הידע הקיים ולשפר אותו. כך נניח שהמצאתי המצאה שכוללת מספר רכיבים, אך בחיפוש שעורך בוחן הפטנטים הוא מוצא פרסום שכולל את רוב החלקים, ומאמר שכולל את יתר החלקים, אזי יש סיכוי שההמצאה תיחשב כחדשה, אך היא לא תיחשב בעלת התקדמות המצאתית ולכן הבקשה תסורב.
סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967, קובע כי הזכות לבקש פטנט נתונה רק לבעל המצאה כשירת פטנט שהינה המצאה מועילה וחדשה, אשר ניתנת לשימוש בתעשייה ויש בה קידום המצאתי, כהגדרת החוק.
כאשר ההמצאה אינה עומדת בתנאים המקדימים הנ”ל, הרי שבקשה לרישומה לא תתקבל במילא על ידי רשם הפטנטים. על כן, כל אדם הסבור כי קיימת לו זכות לרישום פטנט, צריך לאשש זאת על ידי היוועצות בעורך דין המתמחה ברישום פטנטים וכן בנושאי זכויות יוצרים, זאת בכדי להימנע מהשחתת זמנו וכספו לריק.
סוגי פטנטים שונים
קיימים מספר סוגי פטנטים אשר ניתן לרשום בישראל.
פטנט רגיל או פטנט שירות – פטנט פשוט שמוגדר כהמצאה חדשנית ובעלת התקדמות המצאתית. פטנט זה ניתן לרשום על כל סוג של מוצר או תהליך ייצור שניתן לעשות בו שימוש תעשייתי, כפי שפורט לעיל ותוקפו, בדרך כלל 20 שנים.
פטנט על העיצוב – מדובר לעמשה ברישום של הגנת קניין רוחני על העיצוב של החפץ, מה שהיום נקרא “מדגם רשום”. הרישום הזה אינו יכול להגן על שיפוט טכנולוגי או שיטה, אלא, אם קיימת חפיפה בין עיצוב המוצר לבין הפונקציונליות של אותו מוצר. חשוב לציין, כי במקרים כאלו יש בעייתיות שכן רישום עיצוב לא כל כך מתאים לחפץ שהעיצוב שלו קשור אך ורק לפונקציונליות וייתכן שהגנת דיני העיצובים לא תינתן לו.
שלבים לרישום פטנט
על פי פרק ג’ לחוק, העוסק בהליכים למתן תוקף פטנטים, השלב הראשון לרישום הוא הגשת בקשה ללשכת הפטנטים, הכוללת את שמו של המבקש, מען למסירת מסמכים בישראל ופירוט ההמצאה שאותה הוא מבקש לרשום. לבקשה זו צריך המבקש לצרף אף אישור כי שילם את האגרה הקבועה בחוק, לצורך הגשת הבקשה ללשכה.
עם הגשת הבקשה, כאמור, היא תועבר לבחינתו של בוחן פטנטים, שהינו אדם בעל השכלה מדעית ו/או הכשרה מקצועית בתחומה של ההמצאה, אשר יבדוק האם ההמצאה אכן עומדת בתנאים המנויים בחוק, כמפורט לעיל.
במידה ותנאי אחד אינו מתקיים, בוחן הפטנטים יודיע על כך למבקש, אשר רשאי להסיר את הסגותיו של הבוחן בדרך ובתקופה הקבועות בחוק. לאחר שבוחן הפטנטים קבע כי ההמצאה ראויה להירשם כפטנט, תפורסם ביומן הפטנטים הודעה על קבלת ההמצאה, זאת בכדי לאפשר לכל אדם להגיש את התנגדותו לרישום הפטנט.
במידה ובתוך שלושה חודשים לא הוגשה כל התנגדות, יירשם הפטנט על ידי רשם הפטנטים ותוענק לבעל הזכות בו בלעדיות, כל עוד הוא משלם את האגרות הקבועות בחוק.
היה והוגשה בקשת התנגדות לרישום על ידי פלוני, רשם הפטנטים יבחן את נימוקיה ויכריע האם לקבלה או לדחותה, תוך שהוא רשאי להיוועץ במומחים המתמצאים בתחום ההמצאה. לא למותר לציין כי במשך כל תקופת הבלעדיות על הפטנט, רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לפיה הוא מבקש לבטל את רישומו על בסיס אחת העילות הקבועות בחוק.
עלויות רישום פטנט
לרישום פטנט ישנן מספר הוצאות אשר משתנות בין המשרדים השונים. העלות הראשונה היא עלות החיפוש, כאמור, יש צורך לבצע חיפוש מקדים על מנת לראות האם יש פטנטים דומים אשר ימנעו או יפריעו לרישום הפטנט. לאחר מכן יש עלות של הכנת הפטנט. בדרך כלל הפטנט הינו באנגלית ואליו מצורפים שרטוטים אשר גם להם עלות כספית. לאחר מכן יש אגרת בקשה לרישום פטנט (אשר משתנה בין אם מדובר באדם פרטי או חברה), בהמשך במידה ומבקשים אורכות יש אגרות לכל חודש של אורכה, וכן אגרות נוספות כגון אגרת פרסום וחידוש.
כאמור, הכנת בקשה ורישום פטנט אינו עסק זול, ומכיוון שהפטנט מקנה הגנה בהתאם למדינה שבה הוגשה הבקשה, במידה שהבקשה מוגשת במספר מדינות , יש לשלם אגרות בכל מדינה שבה רוצים לרשום את הפטנט.
בחינת פטנט
לאחר הגשת הבקשה היא ממתינה בתור עד אשר יגיע העת לבחון את הפטנט. בוחן מרשות הפטנטים יערוך בדיקה כוללת של הפטנט אל מול מה שהיה קיים באותה העת שהוגשה הבקשה, זאת, על מנת לבחון האם הבקשה עומדת בתנאים לרישום. הבחינה תכלול סקירה יסודית של ההמצאה, חיפוש פטנטים דומים. ברוב המקרים יפיק הבוחן דוח בחינה אשר במסגרתו יציין, מה הליקויים שנמצאו. הליקוי יכול להיות פטנט דומה, או חוסר כלשהו בהסבר כיצד ניתן לעשות שימוש בפטנט והאם הוא ישים, ובמקרה זה יידרש בעל הפטנט להסביר ביתר פירוט הכיצד ניתן ליישם את הפטנט
מענה לדוח בחינה
עם קבלת דוח הבחינה יינתן לבעל הפטנט זמן להשיב לדוח הבחינה, בדרך כלל יעמדו לרשות בעל הפטנט 3 חודשים, הגם שניתן לבקש ארכות. בעל הפטנט יידרש להסביר לבוחן ולשכנע אותו מדוע יש לקבל את הבקשה. במקרה שמדובר בפטנט דומה שצוטט, בעל הפטנט יידרש להסביר ולהבהיר את השוני וההתקדמות ההמצאתית שקיימת בין הפטנט שצוטט לבין הבקשה לפטנט שהגשי. במידה שמדובר בחוסר כלשהו או אי בהירות בעל הפטנט יידרש לפרט ולהסביר לבוחן כיצד ניתן ליישם את הפטנט בייצור ו/או תעשייה בעולם האמיתי.
במידה שהבוחן שוכנע מהמענה לדוח הבחינה, הבקשה תתקבל והפטנט יפורסם ביומן הפטנטים למשך 3 חודשים בהם ניתן יהיה להגיש התנגדות לרישום הפטנט על ידי כל צד שלישי מעוניין.
במידה שהבוחן לא שוכנע, הוא יישלח דוח בחינה נוסף, לעיתים מצומצם יותר, ולעיתים יציע שינוי בפטנט על מנת שהוא יכול להתקבל. במידה ובעל הפטנט מקבל את ההצעה ו/או שולח דוח בחינה נוסף המשכנע את הבוחן, הבקשה תקובל והפטנט יתפרסם ביומן הפטנטים לתקופת ההתנגדות ובסופה, ככל שלא תוגש התנגדות הפטנט יירשם.
הגנת פטנט רשום
כאמור, כאשר הפטנט רשום ובתוקף, הבעלים רשאי למנוע מכל צד שלישי שהוא לעשות שימוש בפטנט במדינות בהן הפטנט רשום. במידה שמתגלה הפרה, בדרך כלל נשלח מכתב התראה, ודרישה לפיצוי. ככל שמשא ומתן לא מצליח הדרך פתוחה בפני בעל הפטנט להגיש תביעה לצו מניעה קבוע ופיצוי בגין ההפרה ובמרים לא מעטים ביחד עם הגשת התביעה מוגשת בקשה לצו מניעה זמני לעצירת ההפרה באופן מידי.
במקרים רבים ברגע משלוח מכתב ההתראה, פונה הצד המפר ומנסה להגיע להסכמה על תשלום דמי רישיון, כך שהוא יוכל לעשות שימוש בפטנט בתמורה לתשלום.
איך בודקים שאיני מפר פטנט רשום של אדם אחר?
על מנת לבדוק שאיני מפר פטנט רשום של אדם או גוף אחר, יש צורך לבצע חיפוש. ככל שמדובר במוצר שמיוצר בארץ החיפוש יתבצע ברשות הפטנטים בישראל, שכן, הפטנט מדינתי. ככל שהמוצר או שירות אמור להיות משווק לחו”ל מומלץ לבצע חיפוש במאגרי מידע בינלאומיים של פטנטים. מומלץ להיעזר במידען או עורך פטנטים אשר יוכלו לבצע עבורך את החיפוש, או בחברות המתמחות בביצוע חיפושים דומים ויכולים לאתר פטנטים רשומים במדינות שונות.
האם ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט ללא עורך דין?
התשובה הקצרה היא כן, ניתן להכין ולהגיש בקשה לרישום פטנט ללא עורך דין. אולם, יש לקחת בחשבון ששימוש בשירותי עורך דין המתמחה בתחום הפטנטים מהווה יתרון, שכן, הוא מבין את הדרישות המשפטיות והטכנולוגיות הדרושות לרישום הפטנט, בנוסף עורך הדין יכול לסייע בניסוח הפטנט בהתאם לצורך הספציפי של הפטנט, לדוגמא, פטנט שמטרתו להימכר לצד שלישי שונה בצורת הכתיבה מפטנט שברצונך לעשות בו שימוש בייצור. בנוסף, עורך דין מומחה לדיני קניין רוחני מהתחום יכול לסייע בחיפוש וכן בייעוץ משפטי בעת הכנת הבקשה וגם לאחר מכן לצורך מסחורו.
