פטנטים
הפטנט הרשום מהוה הסכם מקומי בין הממציא לבין המדינה בה הוא נרשם, באמצעותו מקנה המדינה לבעליו זכות שימוש בלעדית (מונופול) לעשרים שנים לשימוש בהמצאתו.
במהלך תקופה זאת ניתן לעשות בו שימוש אך ורק לאחר רכישת רישיון שימוש ו/או כל זכות אחרת (ייצור, העתקה, הפצה, מכירה וכן כל דרך אחרת להפקת רווח מהפטנט) מבעל הפטנט. 20 שנה לא יכול אדם אחר כלשהו לעשות שימוש כלשהו בפטנט, אלא אם הוא רוכש את הזכויות כאמור. אי לכך, הזכויות הבלעדיות שמורות לממציא שדאג לרשום את הפטנט המקורי.
חלקו של הממציא בהסכם בתמורה לקבלת המונופול, הוא הצגת המצאתו לכל העולם באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו שייך הפטנט להבין כיצד נוצרה וכיצד לממשה. זאת, על מנת שבתום התקופה כאמור יוכל העולם כולו לעשות שימוש ולנצל את ההמצאה, ללא תשלום נוסף.
מדוע המדינה מסכימה להעניק פטנט?
המטרה העומדת בבסיס דיני הפטנטים דומה למטרות העומדות בבסיסן של יתר ענפי הקניין הרוחני: להמריץ את היוצרים ליצור. אך במקרה של דיני הפטנטים המטרה להמריץ פיתוח טכנולוגי תוך עידוד פרסום אותו ידע טכנולוגי, שאילולא הענקת פטנט לא היו טורחים לפתח אותו או לחלופין, הממציא היה בוחר לשמור על הפטנט כסוד מסחרי, כך שהעולם כולו לא היה נהנה מהפטנט.
בנקודה זו חשוב לציין כי משרדנו מתמחה בייעוץ אסטרטגי ליחידים וחברות בדבר הבחירה בין רישום פטנט על המצאה או, לחלופין, שמירתו כסוד מסחרי.
על מה ניתן לרשום פטנט?
ממציא יכול להגיש בקשה לרישום פטנט על המצאות שהן מוצרים או תהליכי ייצור בתעשייה. החוק מגדיר פטנט כהמצאה חדשה ומועילה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, הניתנת לשימוש תעשייתי, ושיש בה התקדמות המצאתית.
על המבקש להוכיח לבוחן הפטנטים, שהמצאתו אינה רק רעיון מבריק אלא שהוא ישים, בר ביצוע, בעל חידוש והתקדמות המצאתית והוא באחד מתחומי הטכנולוגיה. כמובן שלא ניתן להגן על רעיון מופשט, אלא צריך שההמצאה תהיה פרקטית, גם אם הרעיון שבבסיסה הוא מופשט.
כך למשל, ניתן באמצעות דיני הפטנטים למשל לתבוע זכויות על נוסחה מתמטית במסגרת מוצר מסויים אבל לא כנוסחה מופשטת. בנוסף, לא ניתן לרשום רעיון שיווקי, תיאוריה מדעית ותוכנת מחשב ברוב המדינות, שכן תוכנות מוגנות בחוק זכויות יוצרים.
מהו הליך רישום הפטנט?
רישום הפטנט, שהינו מקומי, נעשה ברשות הפטנטים שבירושלים שבראשה עומד רשם הפטנטים. בעת הכנת הבקשה יש צורך לפרט את ההמצאה באופן בו בעל מקצוע ממוצע בתחום יוכל להבין כיצד הוא פועל, ובנוסף לכלול “תביעה” (Claim) אחת לפחות, המגדירה את השימוש האפשרי בהמצאה, זוהי בעצם, הגדרת היקף הבלעדיות אותה תובע הממציא. בהתאם, ישנה חשיבות מרובה ביותר לאופן ניסוח התביעות, שכן, ניסוח קלוקל יכול להפוך המצאה בעלת ערך כלכלי גבוה, לחסרת ערך כמעט לחלוטין!!
לאחר עריכת הבקשה יש צורך להגישה לרשות הפטנטים, שם היא ממוספרת ונרשם תאריך הגשתה. מרגע זה הבקשה ממתינה “בתור” לבחינתה. משהגיע תורה היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים אשר בודק האם הבקשה מקיימת את דרישות החוק המצוינות לעיל. במידה וישנם ליקויים או בעיה אחרת בבקשה, שולח הבוחן השגה למבקש, ועל המבקש להשיב להשגה תוך פרק הזמן הקבוע ולשכנע את הבוחן שניתן לרשום את הבקשה כמות שהיא ו/או לתקן את הדרוש תיקון. במידה והמבקש לא עשה זאת בתוך מסגרת הזמן הדרושה הבקשה תבוטל.
במידה והבוחן הגיע למסקנה שההמצאה ראויה להירשם כפטנט, תפורסם הודעה על קיבול הבקשה ביומן הפטנטים והמדגמים. פרסום זה יכלול, בין היתר, את שם ההמצאה, תקציר ההמצאה ופרטי בעליה. מטרתו של הפרסום הינה הענקת חלון הזדמנויות, לגורמים שונים המעוניינים להגיש התנגדות למתן הפטנט, מסיבות המפורטות בחוק.
כאשר צד שלישי בוחר להגיש התנגדות מסיבה כלשהי רשם הפטנטים ידון בהתנגנות, יבחן את העילות שבבסיס ההתנגדות, יאפשר לצדדים לטעון טענות, יזמן עדים ומומחים על מנת שיוכל להכריע בבקשה. משהכריע הרשם בהתנגדות קיימת לצדדים זכות לערער על החלטת הרשם בבית המשפט. כל עוד לא תם הדיון בין הצדדים לא יוענק הפטנט למבקש.
במידה ולא מוגשת התנגדות או שתם הדיון בבית המשפט ניתן על ההמצאה פטנט, והוא יישאר בתוקף כל עוד ישולמו האגרות הקבועות ולמשך 20 שנים מיום הגשת הבקשה המקורית, למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה למספר שנים נוספות.
באילו מדינות כדאי לרשום את הפטנט וכיצד ניתן לנצלו בצורה הטובה ביותר?
באילו מדינות כדאי לרשום את הפטנט וכיצד ניתן לנצלו בצורה הטובה ביותר? הגנת הפטנט, כיתר ההגנות בדיני קניין רוחני, היא טריטוריאלית. היינו, ההגנה מוענקת אך ורק במדינת הרישום. עורך דין פטנטים יכול להסביר כיצד בחירת המדינה לרישום פטנט עשויה לשפיע על ההגנה והשימוש בפטנט בכלל. על מנת לזכות בהגנה במדינות אחרות, נדרשת הגשת בקשה בכל אחת מהמדינות בהן מעוניינים לעשות שימוש בפטנט. הליך זה יכול להיות מסובך וכולל עלויות רישום גבוהות, בנוסף לעלויות אחרות כגון עלויות ליטיגציה ואכיפת הפטנט במדינות שונות. מדובר בליך מורכב ומערב אנשי מקצוע בכל אחת מן המדינות בהן נדרש לבצע רישום.
עלויות אלה כוללת בין השאר: עלויות הגשת הבקשה בכל מדינה, עלות אגרות הרישום, במידה ומוגשת התנגדות באיזו מהמדינות בהן הוגש הפטנט לרישום ישנן עלויות ליטיגציה, וכמובן, עלויות אכיפה במידה ומתגלה הפרה, על מנת לקבל סעד שימנע את המשך ההפרה וכן פיצויים, פיצויים עונשיים והשבת רווחים.
לנוכח העובדה שעלויות רישום הפטנט בארץ ובעולם גבוהות, ישנה חשיבות בקבלת ייעוץ אסטרטגי ומקצועי באשר לאופן הגשת הבקשה לרישום ואופן ההתמודדות עם הסתייגויות הבוחנים בעת הליך הבחינה מחד, ובאילו מדינות נוספות כדאי להשקיע את הכספים הדרושים על מנת להגיש בקשות לרישום פטנט, מאידך.
לקוחותינו זוכים לייעוץ זה ולליווי צמוד לאורך ההליכים הנדרשים. בנוסף נהנים לקוחותינו מייעוץ אסטרטגי מקיף הכולל, בין היתר, המלצות בדבר חוזק הפטנט, שוויו, והדרך הנכונה להפיק ממנו את תשואת הרווחים הגבוהה ביותר, שכן, לעיתים, יהא זה חכם למוכרו לצד שלישי במהלך הליך הרישום (תמורת תשלום ואחוזים מרווחים) אך לעיתים כדאי לבעל הפטנט להשלים את רישומו ולאחר מכן לנצלו בדרכים שונות.
