רישום סימן מסחר
פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל”ב – 1972, היא העוגן החוקי שמפרט את האופן שבו יש לרשום סימן מסחרי (Trademark). פרק ג’ לפקודה עוסק בכשרות לרישום, כאשר סעיף 8 קובע כי בסמכותו של רשם סימני המסחר לרשום אך ורק סימנים שיש בהם כדי להבחין בין הנכסים/ מוצרים (או טובין – Goods – כהגדרת הפקודה) של בעל הסימן לבין נכסים או מוצרים אחרים. כלומר, סימן מסחרי כשיר לרישום רק אם הוא בעל מאפיינים מבחינים יחודיים, כמפורט לעיל.
יתר על כן, ישנם סימנים ספציפיים, אשר גם אם הם בעלי אופי מבחין הם אינם כשרים לרישום. ודוק, סעיף 11 לפקודה מפרט רשימה של ארבעה עשר סימנים שרשם סימני המסחר אינו רשאי לרשום. לדוגמא, סימן שטבועה בו תמונה של אדם הינו סימן שאינו כשיר לרישום, אלא אם אותו אדם הסכים לכך.
קראו בהרחבה על הגנה לבעל סימן מסחר או על רישיון שימוש בסימן מסחר
הליך הרישום
על מנת לרשום סימן מסחר על טובין מסויימים יש להגיש בקשה לרשם סימני המסחר. עובר להגשת הבקשה יש להיוועץ עם עורך דין קניין רוחני המתמחה בתחום, על מנת שיוודא כי הסימן אכן כשיר לרישום, כאמור בפקודה.
הרשם שאליו תימסר הבקשה רשאי לקבלה, לדחותה ואף להתנות את קבלתה בתנאים או בהגבלות הנוגעות לאופן השימוש או לכל עניין אחר שימצא לנכון. יתר על כן, הרשם אף יכול דרוש כתנאי לרישום סימן בפנקס סימני במסחר כי המבקש יוותר על זכותו הייחודית להשתמש בסימן.
במידה והרשם התנה את קבלת הבקשה בתנאים והמבקש לא עמד בהם במועדים שנקבעו בהודעת הרשם, הרי שיראו את הבקשה שהגיש כבקשה מבוטלת, זאת במידה וחלפו לפחות שלושה חודשים מהודעתו של הרשם, כאמור. בהקשר זה לא למותר לציין כי כאשר הרשם בוחר לדחות בקשה לרישום סימן מסחר, יוכל המבקש לערער על קביעתו בפני בית המחוזי.
ואם צריך לחלק את רישום סימן המסחר לשלבים:
בחירת סימן מסחר
הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לבחור סימן מסחר בעל אופי מקורי ומבדיל. הסימן צריך להיות קל לזכור ולזהות, וחשוב לוודא שהוא אינו דומה לסימני מסחר אחרים רשומים.
בדיקת זמינות סימן המסחר
לאחר שבחרתם סימן מסחר, יש לבדוק האם הוא זמין לרישום. אתם יכולים לעשות זאת על ידי חיפוש במאגר סימני המסחר של רשם סימני המסחר בישראל.
הגשת בקשה לרישום סימן מסחר
לאחר שבדקתם שהסימן זמין, אתם יכולים להגיש בקשה לרישום סימן מסחר באתר של רשם סימני המסחר. אתם תצטרכו למלא טופס בקשה ולצרף מסמכים שונים, כגון העתק של תעודת הזהות שלכם, העתק של הסכם זיכיון, אם יש כזה, ופירוט של הסחורות או השירותים שבהם אתם רוצים להגן על הסימן.
בדיקה של הבקשה
לאחר הגשת הבקשה, רשם סימני המסחר יבדוק אותה. אם הבקשה עומדת בדרישות, היא תאושר. אם הבקשה אינה עומדת בדרישות, היא תידחה.
הוצאת תעודה לרישום סימן מסחר
אם הבקשה שלכם מאושרת, רשם סימני המסחר ייתן לכם תעודה לרישום סימן מסחר. תעודה זו תהיה בתוקף למשך עשרים שנה, וניתנת לחדשה לתקופה של עשרים שנה נוספות.
רישום סימן מסחר עלות
העלויות הכלליות של רישום סימן מסחר בישראל יכולות לנוע בין 3,150 ₪ ל-6,150 ₪, בהתאם למספר סוגי הסחורות והשירותים שבהם מתבקש הסימן להיות מוגן, לניסיונו של עורך הדין ולשירותים הספציפיים שהוא מספק.
רישום סימן מסחר בינלאומי
רישום סימן מסחר בינלאומי הוא הליך המאפשר לרשום סימן מסחר במדינות רבות בעולם, באמצעות הגשת בקשה אחת. ההליך מתבצע באמצעות פרוטוקול מדריד, שהוא הסכם בינלאומי המאפשר הגשת בקשה לרישום סימן מסחר ב-123 מדינות החברות בהסכם.
ההליך לרישום סימן מסחר בינלאומי מתחיל בהגשת בקשה לרישום סימן מסחר במדינה אחת, שבה לחברה או לאדם פרטי יש עסק או פעילות עסקית. לאחר מכן, ניתן להגיש בקשה להרחבת הרישום הבינלאומי למדינות נוספות, באמצעות פרוטוקול מדריד.
היתרון העיקרי של רישום סימן מסחר בינלאומי הוא שהוא מאפשר להגן על הסימן במספר רב של מדינות, באמצעות הליך אחד. זהו יתרון משמעותי עבור חברות ועסקים שרוצים לפעול בשווקים בינלאומיים.
החסרון העיקרי של רישום סימן מסחר בינלאומי הוא שהוא יכול להיות הליך יקר. העלויות של רישום סימן מסחר בינלאומי משתנות בהתאם למספר המדינות שבהן מוגדר הסימן, אך בדרך כלל הן גבוהות יותר מהעלויות של רישום סימן מסחר במדינה אחת.
התנגדויות לרישום סימן מסחר
לאחר שרשם סימני המסחר מפרסם את קבלת בקשת הרישום, מתחילה תקופה של שלושה חודשים במהלכם יכול כל אדם להגיש לרשם הודעה לפיה הוא מתנגד לרישום הסימן. סעיף 24 לפקודה מונה מספר עילות שבגינן יוכל פלוני להביע את התנגדותו לרישום. כך, נקבע כי ניתן להתנגד לרישום במידה והמתנגד סבור כי הוא הבעלים של הסימן או במידה ויש לו סיבה אשר מכוחה יכול הרשם לדחות בקשת רישום על פי דין (למשל, הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 11 לפקודה).
לאחר שליחת הודעת המתנגד לרישום (Objection Notice), המפרטת את עילות ההתנגדות, המבקש יקבל עותק ממנה ובהמשך לכך ,ישלח לרשם את תגובתו. ישנה חשיבות רבה בהגשת התגובה שכן אחרת תתקיים החזקה לפיה רואים במבקש כאילו זנח את בקשת הרישום במידה והוא אינו מגיש את תשובתו להתנגדות.
לאחר הגשת התשובה, הרשם יקבל החלטה בהודעת ההתנגדות והוא רשאי אף לזמן את הצדדים לדיון בפניו, אם יראה צורך בכך. גם על החלטה זו ניתן לערער בבית המשפט המחוזי, שלושים ימים מקבלתה על ידי הרשם.
