לדעת יותר: סימן מסחר מוכר היטב
סימן מסחר מהווה סוג של קניין רוחני שלבעליו קיימת זכות בלעדית לשימוש בו והפרתו עשויה לעלות ביוקר רב לצד המפר, הגם במקרים בהם הסימן אינו מוסדר ברישום על פי חוק.
סימן מסחר מוכר היטב הוא סוג יחודי ומעניין במיוחד של סימן מסחר. פקודת סימני מסחר [ נוסח משולב] תשל”ב-1972 קובעת בסעיף 1 שסימן מסחר מוכר היטב הוא סימן המוכר מאד בישראל כאחד שייך לתושב מדינה חברה, אזרח שלה או שיש לו שם מפעל תעשייה, גם אם לא משתמשים בו או שהוא לא רשום בישראל; באשר לקביעה שסימן מסחר מוכר היטב ישקלו בין היתר מידת ההיכרות עימו בקרב הציבור הרלבנטי ומידת ההכרה שלה הוא זכה כתוצאה ממאמצי השיווק.
מעמד מסוג זה ניתן בדרך כלל לסימני מסחר שזכו לפרסום רב עד כדי הכרה בינלאומית רחבה. כמובן שעל מנת להכריע בשאלה לגבי סימן מסויים, רצוי להקדים ולפנות אל עורך דין מיומן ומנוסה בתחום, על מנת שיבדוק את הנושא לעומק, על סמך ניסיונו המשפטי ועל סמך פסיקותיו של בית המשפט הישראלי בעבר.
חסרונות ויתרונות של סימן המוכר היטב מבחינה משפטית
החסרונות והיתרונות מבחינה משפטית במעמד של סימן מסחר מוכר היטב הנם תלויי נסיבות. באופן עקרוני, היקף ההגנה לסימן שאינו רשום מצומצם יחסית לכזה שנרשם, עד כדי שלא תמיד יהיו לבעלים זכויות בלעדיות בו ובית המשפט לפי סעיף 57(א) לפקודה לא יזקק לדון בתביעה שעוסקת בהפרתו.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
לעומת זאת, סימן מסחר מוכר היטב זוכה להגנה גם אם הוא אינו רשום בישראל. בית המשפט מוסמך לפי אותו סעיף בפקודה לדון בתביעה שעוסקת בהפרה שלו, הוא מזכה לפי סעיף 46א(א) את הבעלים שלו בזכות שימוש יחודית ולא ניתן לרשום סימן רגיל שדומה או זהה לו עד כדי הטעיה לעניין מוצרים מאותו סוג.
על אף האמור, במקרה של הפרה של סימן מסחר מוכר היטב, אומנם קיימת האפשרות להגיש תביעה לבית המשפט, ברם לפי סעיף 59(ב) הסעד היחיד שבעל הסימן זכאי לו הנו צו מניעה. יחד עם זאת, הבעלים של סימן מסחר מוכר היטב שעומדים בתנאים הרלבנטיים יכולים לבקש את רישומו. במצב מעין זה, תורחב האפשרות להגן על הסימן מפני הפרה.
בדומה אם סימן המסחר המוכר היטב רשום, אזי בקשה לרישום סימן מסחר שזהה או דומה לו תידחה על ידי הרשם גם אם הוא אינו עוסק באותו סוג מוצרים, אם הסימן הרגיל עלול להצביע על קשר בין הסימן המוכר היטב וסוג המוצרים שהסימן הרגיל שייך אליהם ובעל סימן המסחר המוכר היטב עלול להיפגע.
האם המדובר בסימן מסחר מוכר היטב או לאו?
הבאנו כדוגמא את הדיון בהליך ת”א 49510/03 מוסק נ’ גלסקו סמיתקליין (ישראל) בע”מ – תביעה לפיצויים בגין הפרת סימן מסחר. התובע הנו נוירולוג המתמחה בטיפול בכאבי ראש מסוג מיגרנה ואף הקים אתר אינטרנט בנושא זה שבו מופיעה סלוגן מסויים.
הנתבעת היא חלק מחברת תרופות עולמית המשווקת תרופה לטיפול באותו סוג של כאב, כאשר לטענת התובע בעלון לשיווק התרופה מופיע משפט הדומה, מלבד מילה אחת, לסלוגן שמופיע באתר שלו ולכן מהווה הדבר העתקה ושימוש ברמז מסימן שמזוהה איתו.
כבוד שופטת בית משפט השלום בתל אביב מארק-הורנצ’יק דליה קובעת שהתובע לא הצליח את יסודות התביעה שלו ולכן הסיסמא האמורה אינה מהווה סימן מסחר מוכר היטב.
התובע לא הצליח את יסודות התביעה שלו ולכן הסיסמא האמורה אינה מהווה סימן מסחר מוכר היטב.
