אופי מבחין
המסחר. על פי סעיף 1 לחוק, סימן מסחר הוא סימן שמיועד לשמש או שמשמש אדם בנוגע לטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.
כלומר, הסימן המסחרי נועד על מנת ליצור הבחנה בין טובין הנוצרים על ידי בעל הסימן לטובין אחרים המיוצרים בשוק, כך שהצרכן יוכל להבדיל בין המוצרים השונים. הסימן יכול להיות סיפרה, מילה, אות או דמות או צירוף של הסימנים האמורים, בשניים או בשלושה מימדים.
יחד עם זאת, הפקודה כוללת כמה הגבלות, אשר בהתקיימותן לא יאשר הרשם את רישום סימן המסחר. כך, דיני סימני המסחר אינם מכירים במתן זכות בלעדית בסימן שאיננו בעל אופי מבחין. ודוק, סעיף 8 לפקודה קובע כי בעל הסימן צריך להראות כי באמצעות הסימן ניתן להבחין בין הטובין המיוצרים על ידי בעל הסימן לבין הטובין המיוצרים על ידי אחרים.
במקרה שהרשם נוכח כי הסימן אינו בעל אופי מבחין, כאמור, הרי שהוא לא יאפשר את רישומו, זאת בהתבסס על ההנחה שסימן זה צריך להיות נחלתם של כלל היוצרים, אשר יוכלו להמשיך ולעשות בו שימוש.
לדוגמא, כאשר מבקש פלוני לרשום חטיף חדש שמיוצר על ידו על השם “ביסלי”, הוא לא יוכל לעשות זאת כיוון שאין בסימן האמור כדי להבדיל אותו משאר היצרנים המייצרים ביסלי.
מאפייני האופי המבחין – פיתוחי הפסיקה
עם הזמן פיתחו בתי המשפט את המושג “אופי מבחין” והחילו אותו במקרים שונים, גם כאשר סימן המסחר שרישומו מבוקש היה בעל אופי ייחודי במובן מסויים. כך, למשל, נקבע כי סימן מסחר הנרשם בשם גנרי בלבד אינו בעל אופי מבחין. היינו, פלוני לא יוכל לרשום את מוצר הביסלי תחת השמות הגנריים – חטיף או מזון.
יחד עם זאת, נקבע כי כאשר השם הגנרי מצטרף לשמות אחרים בעלי אופי מבחין, הרי שיהיה ניתן לרשום את השם המלא כסימן מסחר, בכפוף להסכמתו של בעל הסימן לוותר על זכויות שימוש בלעדיות בשם הגנרי שנרשם. כך, למשל, ניתן יהיה למצוא בפנקס סימני המסחר, סימני מסחר כגון חטיף ביסלי וחטיף במבה, כאשר לבעלי הזכויות על סימנים אלו לא תינתן זכות שימוש בלעדית על השם הגנרי (חטיף).
לא זו אף זו, מערכת המשפט מכירה בשמות מרומזים מסוימים כנטולי אופי מבחין בסימני מסחר. כך, למשל, ייתכן והרשם לא יאפשר לפלוני לרשום חטיף חדש המיוצר על ידו תחת השם “ביסלו”, זאת בשל העובדה שהוא מרמז על חטיף הביסלי שקיים בשוק ומכאן שאינו מובחן ממנו.
שימוש בטענת אופי מבחין במסגרת התנגדות לרישום
טענת היותו של שם מסחרי נטול אופי מבחין, עשויה לעלות בהקשר של סירובו של הרשם לרישום הסימן, כאמור, אולם היא יכולה להישמע אף במסגרת התנגדותו של פלוני לרישום סימן המסחר.
ודוק, הפקודה מכירה בזכותו של כל אדם להגיש התנגדות לרישום הסימן בפנקס, כשאחת הטענות שיכול אותו אדם לעלות הינה שהסימן שרישומו מבוקש אינו עומד בתנאי סעיף 8 לפקודה, כמפורט לעיל. על מנת להבטיח את מימוש זכויותיכם, מומלץ לפנות אל עורך דין קניין רוחני.
