ביום 30.6.2012 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין אשר קבע, כי חברת מיקרוסופט הפרה זכויות יוצרים בגופן (פונט) האלקטרוני “קורן” ועיוולה בעוולת גניבת עין.
פסק דינו של בית המשפט ניתן בהמשך להחלטה העקרונית שניתנה ביום 5.10.2010 ובה נקבע כי גופן אינו יכול להוות נושא להגנת דיני המדגמים, אך הוא עשוי לזכות בהגנת דיני זכויות יוצרים, במידה שיעמוד במבחנים הנדרשים.
החלטה עקרונית זו ניתנה בדיון מאוחד בשתי תביעות שהגישו כנגד מיקרוסופט בטענה, בין היתר, להפרת זכויות יוצרים בגופן נרקיס וקורן. ביום 29.12.2011 דחה בית המשפט את התביעה בנוגע לגופן “נרקיס” לנוכח העובדה שמר צבי נרקיס יוצר הגופן העניק למיקרוסופט, באמצעות צד שלישי, רישיון שימוש תקף ובלתי מוגבל בזמן לעשות שימוש בפונט במסגרת התוכנות השונות שלה.
בניגוד לתביעה בנוגע לגופן “נרקיס”, בתביעה נשוא פסק דין זה שעסקה בגופן “קורן” לא היתה מחלוקת כי לא ניתן למיקרוסופט רישיון שימוש, אך החל משנת 1999 לפחות, נמצא בתוכנות מייקרוסופט גופן הדומה עד מאוד לגופן “קורן”, הגופן “גוטמן-קרן”, אשר לטענת התובעים (הוצאת קורן בע”מ, מר צבי רוזנברג ומסטר פונט בע”מ) מהווה הפרה של זכויותיהם בגופן “קורן”.
לאחר שהמציא את הגופן עוצב בשנת 1996 פונט דיגיטלי המבוסס על הגופן “קורן” על ידי צבי רוזנברג ומסטר פונט בע”מ. שנתיים לאחר מכן חתמה מיקרוסופט על הסכם עם מר שמואל גוטמן ז”ל אשר הקנה לה רישיון שימוש ב- 35 פונטים דיגיטליים אחד מהם היה הגופן “גוטמן-קרן” אשר מגיע בשני משקלים “בינוני” ו”שמן”.
על מנת שהגופן יזכה בהגנת דיני זכויות היוצרים עליו לעמוד במספר מבחנים, מבחן המקוריות והיצירתיות ומבחן האומנותיות. בית המשפט בחן את הגופן והגיע למסקנה כי הגופן “קורן” עומד במבחני מקוריות ויצירתיות. אין צורך שהיצירה תהיה חדשנית או יחודית, אין דרישה שתהיה הראשונה מסוגה, כל שנדרש הוא שביצירה יושקעו מידה מוגבלת של כישרון וחשיבה עצמאית ושלא יהיה מדובר ביצירה טריוויאלית (כגון ספר טלפונים).
בנוסף בחן את הגופן והגיע למסקנה כי הוא עומד במבחן האומנותיות שנקבע בפסק דין אינטרלגו על ידי כב’ הנשיא מאיר שמגר. בהתאם למבחן כוונת היוצר נדרש בית המשפט לבחון את השיקולים שהנחו את היוצר בעיצוב הצורה, ולבדוק האם היוצר הביא בחשבון שיקולים שאינם פונקציונאליים בלבד ובקביעתו פסק בית המשפט כי הגופן עומד בנקל גם במבחן זה ועל כן זכאי גופן “קורן” להגנת דיני זכויות יוצרים.
מי הבעלים בזכויות היוצרים בגופן קורן?
באשר לבעלות בזכויות היוצרים בגופן טענה מיקרוסופט, כי על מנת להוכיח העברת הזכויות מאליהו קורן להוצאת קורן יש חובה להציג כתב העברה פורמאלי. בית המשפט מצטרף לפסק דינו של השופט ד”ר עמירם בנימיני בפסק דין שניתן עוד בשנת 2008 (ת.א. 2062/02) כי דרישת הכתב להעברת זכויות יוצרים היא דרישה ראייתית ועל כן טענה על העברת זכות יוצרים צריכה להיבחן כעניין ראייתי בהתאם למכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט.
בית המשפט גם קבע, כי חברת מסטרפונט (התובעת 3) זכאית לתבוע את מיקרוסופט מכוח הרישיון הבלעדי שהוענק לה.
האם אליהו קורן העביר את הזכות המוסרית בגופן לתובעות?
באשר לזכות המוסרית קבע בית המשפט כי אין במקרה זה הפרה, שכן הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה הסכמית, והזכות המוסרית שהיתה לאליהו קורן באופן אישי, עברה, עם מותו לקרובי משפחתו שאינם צד לתביעה.
בית המשפט השווה את הפונט “קורן” לפונט “גוטמן-קרן” תוך שהוא מתייחס להשוואה לא רק בין האותיות עצמן, אלא, לדרך של התבוננות במכלול-הצירוף של האותיות, שורות, טקסטים ועמודים והגיע למסקנה כי הדימיון בין שני הפונטים זהה ביותר, הגם שיש הבדלים זניחים, באשר לבחירות העיצוריות השונות, שהן לב הליך העיצוב, יש דימיון עד כדי זהות.
בית המשפט ציין בפסק הדין את העובדה כי הנגישות שהיתה לגופן “קורן” מחזקת את טענת ההעתקה שטענו התובעות.
בנוסף דחה בית המשפט את טענת מיקרוסופט להיותה “מפר תמים” מכיוון שרכשה את הפונט “גוטמן-קרן” ממר גוטמן מבלי שידעה כי מדובר בפונט מועתק. בית המשפט חזר על ההלכות הידועות, כי הגנת משתמש תמים אינה הגנה של תקנת השוק וכי אין בה כדי לשלול את עצם ההפרה, אלא, רק להגביל סעדים.
כן ציין בית המשפט בהחלטתו כי על הטוען הגנת מפר תמים להוכיח כי לא היה ער ולא צריך היה להיות ער לקיום זכויות יוצרים ביצירה ואין די בטענה כי הוא סבר שזכויות היוצרים שייכות לאחר. בנוסף ציין בית המשפט כי מי שמבקש להתגונן בטענת מפר תמים צריך להוכיח כי לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד בקיום זכות יוצרים כלל, ואילו במקרה זה לפי העדויות מיקרוסופט לא בדקה האם הפונט מפר, אלא, הסתמכה על הצהרותיו של מר גוטמן.
בית המשפט ציטט מהספרות וקבע כי הגנת מפר תמים יכולה להתקבל בנסיבות יוצאות דופן בלבד שבהן סביר להניח שהיצירה נחלת הכלל.
בסוגית הטענה כי השימוש בפונט “גוטמן-קרן” מהווה גניבת עין קבע בית המשפט כי השימוש שנעשה בגופן עולה לכדי גניבת עין, בין היתר, לאור העובדה שהתובעים הוכיחו שהגופן “קורן” נהנה ממוניטין ציבורי (לאור שימוש ארוך שנים בספרי תנ”ך) כמו כן הוכיחו התובעים את הדמין הצורני המהותי שיש בו כדי להטעות משתמש תמים. במסגרת ההחלטה נתן בית המשפט חשיבות לעובדה שהפונט “גוטמן-קרן” דומה ויכול להטעות את אלו שמכירים את הגופן “קורן”
הפיצוי שפסק בית המשפט בעקבות הפרת זכויות יוצרים
בסוגיית הפיצוי קבע בית המשפט, כי שתי העילות הרלוונטיות בתביעה, הפרת זכויות יוצרים ועוולת גניבת העין אינן חופפות, ועל כן אין מניעה ליתן פיצוי בגין כל אחת מההפרות במסגרת פסק הדין. בהתאם פסק בית המשפט לתובעים פיצוי בסך 160,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים ופיצוי בסך 240,000 ₪ בגין גניבת עין.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
