הקשר בין לשון הרע ופגיעה בפרטיות
עיקרון בסיס במסגרת חוקיה של מדינת ישראל, אשר מעוגן בחוק לשון הרע, התשכ”ה-1965, הוא כי כל אדם זכאי להגנה על שמו הטוב, וזאת מפני פרסום מידע פוגעני אודותיו אשר צפוי לגרור פגיעה שאינה מוצדקת בשמו הטוב.
החוק מבהיר, כי כל פרסום שקרי אשר פוגע בשמו הטוב של אדם, והובא לידיעת הרבים, מהווה עילה להגשת תביעה משפטית כנגד המפרסם, ולפסיקת פיצויים כספיים בסכומים גבוהים לטובתו של הנפגע.
עם זאת, החוק קובע כי קיימים מקרים בהם המפרסם זכאי להגנה חוקית בגין דבריו שפורסמו, וזאת בין היתר במידה ונמצא כי הפרסום הינו דברי אמת, מה שידוע כטענת “אמת דיברתי”.
במקרים כגון אלו, וכל עוד נשוא הדברים לא הצליח להוכיח כי מדובר בפרסום שקרי, לא עומדת לו הזכות להגיש תביעה משפטית כנגד המפרסם, וזאת למעט מקרים חריגים ביותר.
הגשת תביעה בגין פרסום פוגעני שאינו שקרי
אף כי ככלל, חוק לשון הרע מגן על הזכות לפרסם מידע אמתי ומדויק, הרי שזכות זו אינה מוחלטת, ובמקרים מסוימים עשויה להתבטל בפני זכות אחרת, המעוגנת אף היא במסגרת חוקיה של מדינת ישראל – הזכות לפרטיות.
זכות זו, המעוגנת במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, מגדירה כי פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, וללא הצדקה מספקת, מהווה עוולה אזרחית במידה ונעשתה ללא כוונת זדון, ועבירה פלילית במידה ונעשתה בכוונה שכזו.
מסיבה זו, ניתן לראות כי חוק הגנת הפרטיות מהווה למעשה השלמה לחוק לשון הרע, וזאת בכל הנוגע למקרים בהם פורסם מידע אישי אודות אדם מסוים, ללא הסכמתו המפורשת, אך אין באפשרותו להגיש תביעה על בסיס חוק לשון הרע כנגד הגורם המפרסם, החוסה תחת הגנת “אמת דיברתי”.
במקרים אלו, ייתכן מאוד שהפרסום, ככל שהוכח כי פוגע בפרטיותו של הנפגע, מהווה עילה להגשת תביעה משפטית, ולפסיקת פיצויים כספיים לזכותו.
באילו מקרים זכאי המפרסם להגנה חוקית במסגרת חוק הגנת הפרטיות?
אף כי חוק הגנת הפרטיות נועד להבטיח את זכותו של כל אדם לפרטיות, הרי שבדומה לשאר זכויות היסוד המוקנות לכל אזרח במדינת ישראל, גם הזכות לפרטיות אינה מוחלטת, כאשר החוק מגדיר שורה של תנאים מקילים ביחס לפרסום מידע אישי אודות אדם.
כך לדוגמא, במידה ובית המשפט מצא כי המידע שפורסם כולל בחובו עניין מהותי לציבור במועד הפרסום, וכן כי הפרסום נעשה בתום לב, וללא כוונת זדון, הרי שבית המשפט רשאי להתחשב בכך במסגרת פסק הדין.
כך לדוגמא, במידה והנפגע הוא אישיות ציבורית, והמידע שפורסם נוגע במישרין לסוגיה בוערת אשר נמצאת בלב העניין הציבורי, ייתכן שהדבר יהווה עילה לסגירת התיק כנגד המפרסם.
כמו כן, גם במידה ולאחר הפרסום, ובעקבות פנייה ישירה למפרסם מטעם הנפגע, בחר המפרסם להתנצל באופן פומבי, הרי שהדבר עשוי להשפיע על עמדתו של בית המשפט בסוגיה, ואף להקל במידה ניכרת על חומרת העונש אשר יושת על המפרסם, כל זאת כתלות במידת הנזק האישי והממוני אשר נגרם לנפגע כתוצאה מהפרסום.
בסופו של דבר, הן הזכות לשם טוב והן הזכות לפרטיות אינן זכויות מוחלטות, וקיימים מקרים בהם זכויות אלו נדחקות בפני עקרונות בסיס אחרים, וזאת כגון זכות הציבור לדעת או חופש הביטוי לדוגמא.
מסיבה זו, וטרם הגשת תביעה משפטית בגין הוצאת לשון הרע, או בגין פגיעה בפרטיות, חשוב להקפיד ולהתייעץ מול עורך דין בקיא ומנוסה בתחום, על מנת להבטיח כי אכן קיימת עילה ממשית לתביעה, ולהתערבותו של בית המשפט בסוגיה.
ראו גם:
