צו מניעה
צו מניעה הוא אחד מסוגי הסעדים העומדים לרשות התובע במשפט האזרחי. צו מניעה יכול להיות זמני או קבוע. תכליתו של הצו הזמני הנה לשמר את מצב הדברים הקיים עד לקבלת פסק דין בעניין זכויות הצדדים ואילו מטרתו של הצו הקבוע היא למנוע באופן פרמננטי את המשך ביצוע ההפרות על ידי הנתבע גם אחרי סיום המשפט.
צווים מהסוג האמור בעלי חשיבות רבה בתחום הקניין הרוחני שבו הזכויות הנן פרי השקעת משאבים רבים שעד לסיומו של ההליך המשפטי יכולים לרדת לטמיון ולגרום לנזק משמעותי.
משרד עורכי דין גרשוני ושות’ טיפל ומטפל מטעם לקוחותיו בהגשת בקשות למתן צו מניעה קבוע או זמני, ואנו נשמח לסייע גם לך במקרה של הפרת זכויות יוצרים ו/או הפרת פטנט או סימן מסחר.
הסמכות העניינית להעניק צו מניעה בתביעות קניין רוחני
סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ”ד-1984 מסמיך את בית המשפט לתת כל סעד שהוא מוצא לנכון ובכללו צו מניעה או Injunction באנגלית. בקשת הצו נעשית בדרך כלל יחד עם הגשת תובענה בבקשה נפרדת אם מדובר בצו זמני, את התובענה יש להגיש לבית המשפט בעל הסמכות לדון בה.
סמכות זו נקבעת לפי הסעד העיקרי המבוקש על ידי התובע, במסגרת התביעה הראשית.
בית המשפט בעל הסמכות לדון בבקשה ובתביעה לצו מניעה הוא בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.
בדומה, אם במסגרת התביעה העוסקת בזכויות קניין רוחני מבוקשים גם סעדים נוספים שאינם בסמכות בית המשפט המחוזי, קובע סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט שבית המשפט המחוזי ידון בכל מקרה בתביעה זו שמוגשת באחד מהחוקים המפורטים בסעיף גם אם הסעד הכספי נמוך מ-2,500,000 שקלים.
צו מניעה זמני נכלל במסגרת הגדרת תקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד-1984 כאחד מסוגי הסעדים הזמניים ולכן למרות שהוא לא מופיע בנפרד בפרק הרלבנטי חלות עליו כל ההוראות הכלליות לעניין זה, גם במקרה של תביעות העוסקות בקניין רוחני.
משמע שיש להגיש את הבקשה עד שבע ימים לפני הגשת התובענה, יחד עם התחייבות ותצהיר מטעם המבקש. הדיון בצו יתקיים במעמד שני הצדדים אלא אם כן קיים חשש שהדבר יסכל את מטרת הצו.
המבקש צו מניעה חייב להוכיח באמצעות ראיות לכאורה שזכויות הקניין הרוחני הרשומות שלו הופרו. לאור מידת הפגיעה האפשרית בהוצאת צו קבוע, בית המשפט יזקק לכך רק בנסיבות בהן בטוח שההפרה תימשך גם לאחר ההליך המשפטי.
ליחצו וקיראו בהרחבה: על עוולות מסחריות
דוגמא לדיון בבית המשפט בנושא צו מניעה
בחרנו להביא כדוגמא את הדיון בהליך רע”א 8831/05 הרר נ’ דיאליט בע”מ – בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שהוציא צו מניעה זמני נגד המבקשים, לבקשת המשיבה. המשיבה היא בעליה של מדגם למתקן לליטוש אבנים שנרשם בשנת 2004 אך בתוקף משנת 2001.
בשנת 2003 שמה המשיבה שהמבקשים מפתחים ומוכרים מכונות שמהוות לדידה העתקה וחיקוי של המכונות שפיתחה ולכן הגישה לבית המשפט תביעה נגדם ובמקביל בקשות לסעדים זמניים.
בית המשפט קיבל את הבקשה למתן צו מניעה זמני. המשיבה פנתה לבית המשפט בשנית לאחר שלטענתה המבקשים ערכו במכונות שינויים ומסוימים וחזרו למכור אותן בניגוד לצו ולכן הגישה בקשה נוספת לצו מניעה קבוע שהתקבל על ידי בית המשפט ומכאן הערעור.
בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט גרוניס קיבל את הערעור בחלקו. אליבא דה השופט גרוניס צריך לבטל את הצו הזמני שכן הוא ניתן אף לגבי ציוד שגם המשיבה לא הצליחה להבהיר בדיוק באיזה ציוד מדובר ולכן לא עמדה בנטל הראייה. בדומה יש לבטל את הרחבת הצו מחוץ לגבולות המדינה שכן בקשה זו דומה במהותה לצו מרווה והמשיבה לא עמדה בתנאים לצו זה.
