ערעור על פסק דין או החלטת ביניים בנושא קניין רוחני
בתחום הקניין הרוחני, כמו בכל תחום משפטי אחר, לא תמיד החלטות בית המשפט עולות בקנה אחד עם הציפיות של הצדדים להליך. בחלק מן המקרים, מתקבלים פסקי דין והחלטות העומדים בסתירה מוחלטת לציפיות של התובע ו/או הנתבע.
במקרים כאלה, קיימת האפשרות החוקית להגיש ערעור או באנגלית appeal, תוך פרק זמן מסויים ולפי סדר הדין האזרחי. כאמור, ניתן לערער על החלטות ביניים במהלכו של ההליך השיפוטי בעניינך וכמו כן, קיימת האפשרות להגיש ערעור על פסק דין בתביעה שעניינה קניין רוחני וזכויות יוצרים.
הליך ערעור – הכללים והחוק בישראל
ערעור הוא הליך משפטי במסגרתו צד שאינו מסכים עם ההחלטה שהתקבלה בבקשה או בפסק הדין פונה לערכאה הגבוהה יותר על מנת שתדון בעניין. 99% מכלל הערעורים המוגשים לבתי המשפט בערכאות השונות, מוגשים על ידי עורכי דין המתמחים בקניין רוחני.
זכות הערעור בעלת חשיבות פרוצדוראלית רבה שכן הרציונאל לקיומה הוא יצירת רשת הגנה ובקרה מפני פגיעה בצדדים בהליך המשפטי בשל החלטה משפטית שמכוח היותה החלטה אנושית עלולה במקרים מסוימים גם להיות שגויה.
כללי הערעור במשפט הפלילי והאזרחי שונים בתכלית. דיני הקניין הרוחני הם ענף במשפט האזרחי ולכן הכללים לערעור על פסק דין בתחום זה הם אלו שנקבעו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ”ד-1984 ובתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד-1984.
בדומה, כללי הערעור משתנים גם כאשר מדובר בפסק דין או בהחלטה בבקשה אחרת. ערעור על ערכאה ראשונה הוא תמיד ערעור בזכות ועל ערכאה שנייה הוא תמיד ברשות כאשר רשות הערעור יכולה להינתן על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין בערעור או על ידי הערכאה השלישית.
חוק בתי המשפט קובע שעל פסק דין של בית משפט השלום ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי.
בדומה כאשר בית המשפט המחוזי נותן פסק דין כערכאה ראשונה הערעור הוא בזכות לבית המשפט העליון ואם הוא יושב כערכאה שנייה אזי הערעור ברשות לבית המשפט העליון.
חשוב לציין כי על החלטות של בית המשפט העליון אין אפשרות לערער אלא בהחלטה בעניין פסלות שופט. במקרים מסוימים קיימת אפשרות להגיש בקשה לקיים דיון נוסף אולם זו תאושר במצבים חריגים. ערעור בזכות על פסק הדין יוגש לפי תקנה 397 בתוך 30 ימים.
תביעות בנושא קניין רוחני שהסמכות לדון בהן שמורה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 40 (4) לחוק בתי המשפט הערעור על פסק הדין בהן יהיה בזכות לבית המשפט העליון.
באופן כללי, נשיא בית המשפט שאליו הוגש הערעור יכול להורות לקיים דיון מקדמי כדי לבדוק אם קיימת אפשרות לייעל את ההליכים. לפני מועד הדיון הצדדים צריכים להגיש עיקרי טיעון בהם הם פורסים את עמדותיהם אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
הצדדים רשאים במסגרת זו להעלות טענות משפטיות בלבד המבוססות על הקביעות העובדתיות ולא להעלות טענות שלא הוצגו במשפט המקורי. לאחר מכן יורה השופט על הגשת הסיכומים לפני מתן פסק הדין בערעור.
הערכאה שבערעור תתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט שמתחתיה רק במקרים קיצוניים בהם ישנו פגם מהותי ולכן בדרך כלל פסק הדין יתייחס למחלוקות המשפטיות בלבד.
דוגמא מתוך דיון בעקרונות המשפטיים שבסיס המונח ערעור
הבאנו מתוך המאגר המשפטי דוגמא מתוך דיון מעניין בערעור שהוגש במסגרתו של הליך ע”א 23/81 הרשקו נ’ אורבוך, פ”ד מב (3) 749 – במקרה זה המדובר למעשה בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שקבע שחלקים מסוימים בספרי הלימוד של הוצאה מסוימת הועתקו מהספרים של המשיב ובכך מהווים הפרה של זכויות היוצרים שלו ולכן ניתן צו מניעה האוסר על מכירתם.
המערערים טוענים שבאותם חלקים אליהם מתייחס פסק הדין גם אם יש גישה ודמיון עדיין לא הוכחה ההפרה של זכויות היוצרים.
בעניין הגשת הערעור עצמו מציין בית המשפט העליון בראשותו של כבוד השופט לשעבר שלמה לוין כי לא קיימים כללים ספציפיים המבדילים בין פסקי דין בנושאים אחרים ואלו העוסקים בזכויות יוצרים באשר להתערבות בממצאי הערכאה הראשונה.
בית המשפט הדן בערעור מוסמך להתערב היכן שיש הסקת מסקנות מהעובדות. הערעור מתקבל לגבי חלקים מסוימים לגביהם נטענה ההעתקה אך נדחה לגבי אחרים.
בכל מקרה של ספק בנושא ערעור על פסק דין או החלטת ביניים בהליך משפטי, אין ספק וצריך להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה. משרד עורכי דין גרשוני ושות’ מייצג תובעים ונתבעים במאות הליכים משפטיים, בכל הערכאות המשפטיות בכל הנוגע לענייני זכויות יוצרים וקניין רוחני.
