עוולות מסחריות
עוולה היא התנהגות אסורה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ”ח-1968 שמזכה את הנפגע ממנה בתרופה. עוולה מסחרית היא מעשה נזיקי הבא לידי ביטוי בהתנהגות מסחרית בלתי הוגנת שמהווה עילה לסעד .
העוולות המסחריות קבועות בחוק עוולות מסחריות תשנ”ט-1999. החוק בא על רקע ההתפתחויות המודרניות בעולם המסחר והעובדה כי במארג החקיקתי הקיים, אין די כדי לקדם את ההגנה על האינטרסים הכלכליים והמסחריים שמהווים היום את הבסיס להתפתחות הכלכלה המודרנית.
הרקע לחקיקת חוק עוולות מסחריות
במסגרת השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות, עלה כוחם של הנכסים הבלתי מוחשיים והם הפכו לחלק מרכזי בהנעת הכלכלה העולמית. עוולה מסחרית היא דרך נוספת להגן על אותם נכסים באמצעות איסור על פרקטיקות עסקיות שונות שמונהגות במטרה למקסם את רווחי העסק במקביל לצמצום עלויות.
טרם חקיקת החוק נאמדו נזקיהם המסחריים של בעלי עסקים לפי דיני הנזיקין ועשיית עושר שלא במשפט. התפיסה העומדת ביסוד החוק החדש, היא שגם בשוק מסחר תחרותי חייבת להישמר מידת הגינות והתנהגות נאותה בין עסקים. לכן, הוא עוסק בהיבטים שונים הקשורים לנורמות הראויות בתחום זה.
עוולות מרכזיות בחוק העוולות המסחריות
החוק קובע איסורים על התערבות בלתי הוגנת, גניבת עין, תיאור כוזב וגזל סוד מסחרי. כל אחת מההפרות הללו עלולה לזכות את הנפגע מהן בסעד ולגרור פנייה אל עו”ד קניין רוחני. התערבות בלתי הוגנת הקבועה בסעיף 3 לחוק היא הכבדה בלתי הוגנת על גישת עובדים, סוכנים או לקוחות לשירות, נכס או עסק של עוסק אחר.
האיסור על מידע כוזב המופיע בסעיף 2(א) מתייחס לפרסום או גרימת פרסום מידע שהעוסק יודע או שהיה צריך לדעת שהוא מוטעה לגבי מקצוע, שירות, נכס או עסק שלו או של אחר. לצד זאת, סעיף 2 (ב) קובע שמי שמפיץ פרסום תיאור כוזב או שהחליט על הפרסום לא יישא באחריות אלא במקרה שהתיאור כוזב על פניו או שידע שמדובר בתיאור שכזה.
פרק ב לחוק עוסק בגזל של סוד מסחרי. סוד מסחרי מוגדר בסעיף 5 לחוק במילים הבאות: “מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים כדי לשמור על סודיותו”. כאמור, החוק מגדיר את הדרכים לגזל של סוד מסחרי בסעיף 6. כך, נקבע בסעיף 6ב(1) שנטילה או שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת הבעלים מהווה גזל.
בדומה, קובע הסעיף כי אין נפקא מינה אם הסוד המסחרי נגזל ממי שידע עליו או מבעליו. לפי סעיף 6 ב(2) גם שימוש בסוד מסחרי בניגוד לחובת אמון או חיוב חוזי שחלים על המשתמש מבלי הסכמת הבעלים מהווה גזל סוד מסחרי. יחד עם זאת, בסעיף 7(א) נקבע שאדם לא יישא באחריות לגזל סוד מסחרי אם הידע הגיע אליו דרך עבודה אצל הבעלים ולכן הפך לחלק מהכישורים המקצועיים שלו.
