הגנת תום לב בהפרת סימן מסחר
פעמים רבות נשאלת השאלה, האם תום לב של המפר מספק הגנה בתביעה בגין הפרת סימן מסחר. האם בית המשפט שדן בתביעה יכול ואכן יתחשב בטענת של הפרה בתום לב?
משרדו של עורך דין סער גרשוני טיפל ומטפל בתביעות וסכסוכים רבים, בהם נידונות בין השאר טענות להפרת סימנים מסחריים, ולפניכם סקירה משפטית מעניינת שתסייע לעשות קצת סדר בנושא ולהבין לעומק את משמעותה של הגנת תום הלב.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין המתמחה בתחום!
דיני סימני המסחר הם ענף בתחום דיני הקניין הרוחני, שנועדו לשם המרצת השקעה של יוצרים ברמת האיכות של מוצריהם. סימן מסחרי הינו סמל (שם המוצר, דמויות, לוגו וכדומה) המשמש את היצרן לצורכי מסחר.
נוסיף ונציין עוד כי תום לב על פי המשפט העברי, הינו מידה מוסרית המצופה מפלוני והפרתה גוררת סעדים משפטיים. בו זמן, סעיף 30 לפקודת סימני מסחר קובע כי במידה והרשם מבחין שנעשה שימוש מפר בסימן מסחר רשום על ידי יצרן אחר, אולם שימוש זה נעשה בתום לב, בסמכותו לאפשר רישום זהה או דומה של הסימן המפר, בכפוף להגבלות ולתנאים שיקבעו על ידו או בלעדיהם.
אמנם, סעיף זה אינו מקנה הגנה ליצרן המפר, אך הוא מאפשר לו להשיג זכות לרישום הסימן המפר, בכפוף לכך שהשימוש נעשה על ידו בתום לב.
החלת הגנת תום הלב על ידי פרשנות הפסיקה במקרה של הפרת סימן מסחר
סעיף 47 לפקודה קובע כי רישום סימן בהתאם להוראות הפקודה, אינו מונע מאדם שעושה שימוש בשם מוצרו, עיסוקו או בשמו לעשות כן. בתי המשפט פירשו סעיף זה בהרחבה והחילו דרכו את הגנת תום הלב. לעניין זה ראו דוגמא בהליך ע”א 4843/02 אלוניאל בע”מ ואח’ נ’ מקדונלד.
על בסיס הסעיפים האמורים ופרשנות הפסיקה, כאמור, בוחנים כיום בתי המשפט את המצב המנטאלי של הנתבע. כך, במידה והיה תם לב בכל הנוגע להפרת סימן המסחר, ייתכן שלא תוטל עליו אחריות על פי הפקודה ובהמשך לכך יימנע בית המשפט מהטלת הסנקציות הקבועות בפקודה.
>>> ליחצו והיכנסו לפורום קניין רוחני <<<
התנאים להגנת תום הלב מתוקף פקודת סימני מסחר
בכדי שהיצרן ייהנה מהגנת פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב – 1972, עליו לרשום את הסימן אצל רשם סימני המסחר, אשר תפקידו הוא לבחון ולהחליט האם הוא ראוי לרישום, בהתאם להוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה.
יש לציין כי ההגנה שמעניק החוק לסימני מסחר רשומים נוגעת בדרך כלל לסוג המוצר הספציפי. לדוגמא, כאשר יצרן פלוני רושם שם מסחרי של משקה המיוצר על ידו, יכול יצרן אחר לאמץ את השם ולרשום אותו באופן חוקי, אם סוג המוצר שהוא מייצר אינו נוגע לתחום המשקאות (תרופה למשל).
על אף האמור לעיל, ישנם מוצרים המוכרים על ידי הפקודה כסימנים מסחריים מוכרים היטב, כך שהם מיוחדים ובלעדיים ליצרן עצמו, ללא קשר לסוג המוצר המשווק באמצעותם. כך, יצרן לא יוכל לרשום את המוצר המיוצר על ידו תחת השם “קוקה קולה”, זאת גם אם מדובר במוצר שאינו קשור לתחום המשקאות.
קיראו בהרחבה על: רישום סימן מסחרי על פי חוק בישראל
הפרת זכויות בסימן מסחר בתום לב? איזה סנקציה קבועה בחוק?
סעיף 60 לפקודה קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר או קנס בגובה של כמיליון וחצי שקלים, לכל מפר שנוקט בפעולות המנויות בסעיף. כך למשל, סנקציה זו תוטל על מי שמסמן לשם מסחר סימן רשום או חיקוי שלו, על גבי מוצר מסוגו של המוצר שנרשם כדין, באופן שעלול להטעות את הצרכן.
זאת, בכפוף לכך שלא נתקבלה הסכמתו של בעל הסימן הרשום. במידה ובית המשפט מקבל את טענתו של המפר, כי ההפרה בוצעה בתום לב, הרי שלבית המשפט קיים שיקול דעת בעת ההכרעה בפסק הדין לגבי הסנקציה, אם בכלל, שתפסק כנגד המפר.
