יחסי עובד-מעביד ודיני זכויות יוצרים – של מי היצירה הזו?
דני הוא מעצב שעובד בשכירות בסטודיו לעיצוב, בין הצדדים קיים חוזה שאינו מציין שום דבר הקשור לזכויות יוצרים או זכויות קניין רוחני אחרות. במסגרת עבודתו יצר דני יצירות דיגיטליות רבות. לאחר מספר שנים משצבר ניסיון, החליט דני לפתוח עסק עצמאי לעיצוב, והוא מעוניין לעשות שימוש בכל אותן יצירות אשר יצר במסגרת עבודתו כשכיר בסטודיו לעיצוב. מה חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2008 (להלן: “חוק זכות יוצרים”) אומר בכל הקשור ליחסי עובד ומעביד? האם דני יכול לעשות שיוש כלשהו ביצירות שיצר, ואם כן איזה שימוש הוא יכול לעשות?
סעיף 34 לחוק זכות יוצרים אשר עוסק ביחסי עובד-מעביד קובע, כי ביצירה שנוצרה על ידי עובד, במהלך העבודה ועבור העבודה, המעביד הוא בעל זכות היוצרים, אלא אם כן הוסכם אחרת. מכאן נובע, כי במידה ודני רצה לשמור על זכויות היוצרים ביצירות שיצר במסגרת עבודתו, היה עליו לציין זאת בחוזה העבודה במפורש, מכיוון שהחוזה אינו מציין זאת, כל הזכויות הכלכליות ביצירותיו של דני (ובין היתר הזכות לפרסם, להציג, למכור, להשכיר וכד’) שייכות לסטודיו.
קביעת בית המשפט – למי שייכת היצירה?
אך כיצד קובע בית המשפט האם מדובר ביחסי עובד מעביד כשאין חוזה? פשוט מאוד, בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה. בתחילה המבחן המוביל היה מבחן המרות או הפיקוח (ע”א 571/68 ינאי נ’ מנספלד), כאשר בשנים האחרונות נקבע בפסיקה המבחן המוביל הינו “המבחן המעורב”, המשלב מספר מבחני משנה, אשר העיקרי שבהם הוא מבחן ההשתלבות (בבג”צ 5168/93 שמואל מור נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’).
בית המשפט בוחן את היחסים שבין הצדדים, ובמידה שהוא מגיע למסקנה כי המדובר ביחסי עובד מעביד, זכויות היוצרים הכלכליות שייכות למעביד, ואילו, אם נקבע כי אין מדובר ביחסי עובד מעביד, אזי על פניו זכויות היוצרים שייכות ליוצר, זאת, בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק זכות יוצרים.
נשאלת השאלה, האם עצם העובדה שזכויות היוצרים ביצירות של דני מונעות ממנו את הזכות להציג את העבודת שביצע בתיק העבודות האישי או באתר האינטרנט שלו?
לכאורה לא, שכן, “זכות האבהות” של דני שהינה הזכות ששמו של דני יופיע בקשר ליצירה שיצר הינה חלק מהזכות המוסרית (סעיף 46 לחוק זכות יוצרים) היא אישית ואינה ניתנת להעברה (סעיף 45(ב) לחוק זכות יוצרים). מאידך כבר היו מספר פסקי דין בהם נקבע כי הזכות האישית אינה ניתנת להעברה, אך ניתנת לויתור, בין אם בכתב ובין אם בהתנהגות.
לנוכח האמור לעיל מומלץ ביותר לדאוג לעגן את נושא זכויות היוצרים ויתר זכויות הקניין הרוחני בחוזי עבודה באופן ספציפי. במידה שאין בחוזה כל עיגון, מומלץ להגיע להסכמה עם המעביד על הצגת העבודות בתיק האישי תוך ציון העובדה כי עבודות אלו נעשו אצל אותו מעסיק ובמידה שמדובר ביצירה משותפת, יש לציין את כל היוצרים שנטלו חלק.
מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
