זכויות יוצרים ביצירת צילום
בעבר היה תחום הצילום נחלתה של קבוצה מצומצמת, אשר כללה בעיקר בעלי מקצוע שזהו תחום עיסוקם העיקרי. כיום, הקידמה הטכנולוגית יצרה מצב לפיו כמעט כל טלפון נייד כולל מצלמה, כך שמרבית בני האדם נושאים עימם מצלמה ברוב שעות היום.
יתר על כן, תופעת הרשתות החברתיות עודדה עוד יותר את השימוש במצלמה האישית, לצורך פירסום התמונות באותם אתרים. המצב החדש העלה מספר שאלות חדשות בנוגע לזכויות היוצרים באותם צילומים.
עיגון זכויות היוצר ביצירת צילום בחוק
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח – 2007, קובע כי יצירת צילום היא יצירה אשר מופקת בתהליך הדומה לצילום, למעט כזו שנעשית כחלק מיצירה קולנועית. יש לציין כי מדובר בהגדרה פתוחה, אשר ניתן להכיל לתוכה יצירות נוספות, בהתאם לפרשנותו של בית המשפט. בהמשך לכך, מעגן סעיף 4 לחוק את הגנת זכויות היוצרים באותם צילומים בקובעו כי יצירה מקורית המהווה יצירה אומנותית המקובעת באיזה שהוא אופן תזכה להגנת החוק (תחת הגדרת “יצירות אומנותיות” נכללת גם יצירת הצילום).
על פי דברי ההסבר לחוק, ההגנה הניתנת ליצירות הצילום מוענקת לכל סוג של צילום ואין זה משנה איזה אמצעי טכנולוגי שימש ליצירת הצילום (מצלמת הטלפון הנייד, מצלמה דיגיטאלית וכדומה).
זאת ועוד, על פי סעיף 4 לחוק נדרש כי הצילום יהא מקורי על מנת שתוענק הגנה לזכויות היוצר בו. הפסיקה פירשה בהרחבה את דרישת המקוריות האמורה וקבעה כי אף צילומים שאינם מתוכננים כדבעי על ידי היוצר עשויים לענות על דרישת המקוריות.
כך, נקבע כי צילום שבוצע על ידי פלוני באקראי ומבלי שישקיע בצילום מחשבה ו/או תכנון הינו מוגן על ידי החוק (ראה, למשל, ת”א 60739/04 אל-אור נ’ המועדון לספורט תרבות ונופש באוניברסיטת תל אביב).
למידע נוסף ליחצו על זכויות יוצרים על רעיון או על תוכן מוגן בזכויות יוצרים
קראו בהרחבה על זכויות יוצרים ברשת האינטרנט
פסיקה חדשה המכרסמת בזכויות היוצר בצילום
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחודש יולי 2009, נקבע כי החלק המוגן בכל צילום הוא החלק האומנותי של הצלם, זאת להבדיל מתוכן הצילום שאינו מוגן על ידי החוק. המקרה הנדון עסק בשתי יצירות אומנותיות, כשאחת מהן הינה צילום של יצחק רבין ז”ל אשר בוצע באקראי בטקס יום הזיכרון של שנת 1991 על ידי פלוני ולאחר מכן הוטבע, ללא מתן רשותו, על גבי מדליון (לפירוט נרחב של המסגרת הנורמטיבית ראה 3437/06 אליעזר ויסהוף נ’ ויינברג אמיר).
יוצר הצילום תבע את יוצר המדליון וטען כי העתקת הצילום והפצתו למכירה על גבי המדליון מהווה הפרה של זכויות היוצרים בצילום, כהגדרת חוקזכויות יוצרים. בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי הצילום אינו מוגן היות והדמות המצולמת במסגרתו הינה דמות מפורסמת. קביעה זו של בית המשפט הינה בעייתית משום שהיא קובעת שצילום דמות מוכרת למעשה אינו מהווה יצירה אומנותית, זאת גם אם הצלם השקיע מחשבה ותכנון בצילום עצמו. לא זו אף זו, כעולה מפסק הדין השימוש בצילום על מנת ליצור יצירה במימד אחר (מדליון במקרה דנן) אינה עולה כדי העתקה אסורה, כאמור בסעיף 12 לחוק.
