הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות ושיטת מצליח
אם אתה בעל עסק קטן כגון פיצוציה, חנות ממתקים, חנות מתנות לימי הולדת או חומוסיה אתה בטח מכיר את התחושה לקבל מכתב מהפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות. אותו מכתב מוכר וארוך כאורך הגלות שכותרתו “רישיון לביצוע פומבי מאת הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ”. ומשמעותו “קנס” בגובה אלפי שקלים לשנה עבור הזכות להשמיע מוסיקה בבית העסק.
רישיון לביצוע פומבי מאת הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
המכתב מתחיל בהסבר באותיות מובלטות ומודגשות על הפדרציה ועל כך שהיא גוף אשר עוסק, בין היתר, במתן רישיונות לביצוע פומבי ושידור וגביית תמלוגים בגין הקלטות מוסיקליות (תקליטים, וידאו) של 34 חברות תקליטים.
המכתב ממשיך בהסבר קצר שהפדרציה עובדת בהתאם לתנאים קבע בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים ולאחר מכן עוברים לתכלס – ההסבר מדוע צריך לשלם לפדרציה תמלוגים על השמעת מוזיקה בעסק. בהמשך נפרשים בפני בעל העסק האפשרויות לתשלום התמלוגים, הראשון והאהוב על הפדרציה הוא מה שנקרא “רישיון שמיכה” והוא רישיון להשמיע בבית העסק באופן בלתי מוגבל את כל “הרפרטואר” של אותן 34 חברות תקליטים. ברישיון זה הסכומים הם בהתאם לקיבולת המקום, היינו, ככל שיש יותר מקומות ישיבה כך תשלם סכום גבוה יותר.
תשלום ספציפי לרישיון מחברת התקליטים
האפשרות השנייה היא אפשרות לשלם ספציפית עבור רישיון של אחת מחברות התקליטים, אבל אז בעל העסק צריך לפנות ולהסדיר עימם באופן ישיר את הרישיון.
כמובן שהמכתב גם כולל טענה שבבדיקה שנעשתה בעסק התברר שהעסק מבצע באופן פומבי יצירות אשר הפדרציה היא זו שמנהלת אותן. בהמשך גם מגיע דרישת התשלום עם פירוט על בסיס מה נקבעה דרישת התשלום וכן דף המאפשר לך לפנות לבוררות במידה שאינך מסכים לשלם את התמלוגים או חושב שהם מופרזים.
ככל מכתב דרישה המכתב גם כולל אזהרה שבמידה שלא תפעל לתשלום התמלוגים בתוך 90 ימים הפדרציה זכאית לפעול כנגד העסק באמצעים משפטיים כגון צווי מניעה ותביעה לפיצוי סטטוטורי.
תמלוגים בגין ביצוע פומבי
ראשית אני חייב לציין, כי על פי חוק כל עסק אשר משמיע מוזיקה בצורה פומבית, חייב לשלם תמלוגים בגין הביצוע הפומבי.
הבסיס המשפטי לדרישת התשלום נמצא בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 (להלן: “חוק זכות יוצרים“), הקובע כי בעל זכות היוצרים יכול, בין היתר, הזכות לאשר את ביצוע היצירה באופן פומבי או לאשר לאחרים לבצע את היצירה באופן פומבי. סעיף 13 לחוק זכות יוצרים קובע כי ביצוע פומבי הינו השמעה או הצגה של יצירה בציבור, בין במישרין או באמצעות מכשיר.
שלושת התנאים לקביעת ביצוע פומבי
בית המשפט קבע במסגרת השנים שלושה מבחנים עיקריים:
אופי הציבור– האם הציבור הוא ציבור קבוע או משתנה? אם מדובר בביצוע עבור קבוצה סגורה שאינה מתחלפת אנו ניטה לכיוון הקביעה שמדובר בביצוע פרטי, ככל שחברי הקבוצה מתחלפים/אקראיים, כגון בית מלון, מסעדה, בריכה, פאב, בית קפה וכדומה הביצוע “נצבע” בגוון פומבי.
מבחן הרווח– הביצוע צריך להיות מסחרי, מופנה לציבור, כחלק מקידום המכירות או הפרסום של העסק. בהתאם מעבר לכך שהביצוע מופנה לציבור משתנה, הוא צריך גם לקדם את בית העסק ולהצמיח לו רווח.
מבחן הייעוד הציבורי של הביצוע– על הטוען שהביצוע הינו פומבי ולא פרטי להוכיח כי הביצוע נועד מלכתחילה לציבור.
יחד עם זאת, לצערי, בתקופה האחרונה אנו נתקלים במשרד ביותר ויותר מקרים בהם הפדרציה שולחת דרישות לתשלום חסרות בסיס, שלדעתי הן בבחינת “שיטת מצליח”.
השמעת מוזיקה בעסקים ומקומות ציבוריים
בחלק מהמקרים העסקים אינם משמיעים מוסיקה כלל, במקרים אחרים מדובר ברדיו אשר משמש את הטבח במטבח או עובד חנות אשר שומע להנאתו מוזיקה מהטלפון הנייד האישי שלו, במקרים נוספים יש ביצוע פומבי אך הסכום אינו תואם את גודל המקום, בהתאם לנתוני הפדרציה (מוזר שבמקרה זה טרם נתקלתי בדרישה שבה הסכום נמוך מהסכום אותו ניתן לדרוש), ונתקלנו גם במקרים לא מעטים בהם נדרש תשלום עבור שנים בהן העסק כלל לא היה קיים (דוגמא מהימים האחרונים, משלוח דרישת תשלום לשנים קודמות, שבהן בעל העסק היה איש קבע בצה”ל והעסק כלל לא היה קיים). ישנם תנאים שונים הקובעים את תנאי הרשיונות לשימוש במוזיקה.
התנהלות הפדרציה בעניין דרישת התשלומים על ההשמעות
אך חמורה יותר היא התנהלותה של הפדרציה כאשר היא מתבקשת להעביר את “הראיות” שלטענתה חוקרים מטעמה “תיעדו” את הביצוע הפומבי. בכל פעם אשר הלקוח התעקש, כי הוא לא מבצע ביצוע פומבי ופניתי לבקש בהתאם להוראותיו את “הראיות” על מנת לבחון אותן, להציג אותן ללקוח ולהסביר לו שהוא צריך לשלם התשובה שקיבלתי היתה התעלמות או הטענה, כי “הפדרציה אינה מעמידה לרשות הלקוח חומר ראיות אלא אם כן נדרש לכך בהליך משפטי”. מה שכן קיבלתי צילומים של דפי פייסבוק או אתר אינטרנט ושם נטען כי יש רמקולים במקום. אכן ראיה מכרעת ומשמעותית להוכחת ביצוע פומבי.
מוזר, ואני לתומי חשבתי שהמטרה של הפדרציה למקם את תשלום התמלוגים עבור לקוחותיה ולהימנע מהגעה להליכים משפטיים. ברור שהפדרציה אינה חייבת לחשוף את הראיות, אך, הרבה יותר פשוט לחשוף ולו חלק מהראיות על מנת שבעל העסק יבין שחובה לשלם? למה לא לחשוף ראיות, אלא רק אם חייבים בבית המשפט? זו התנהלות מחשידה של גורם אשר משחק “פוקר”. אם אתה חושב שהראיות שיש בידיך הן חד משמעיות לא אמור להיות כל “פחד” או “חשש” מלחשוף אותן, אלא אם כן, בעל העסק צודק ואין בידי הפדרציה ראיות כלל.
לדעתי, מרגע שהפדרציה הוכרזה כמונופול ופועלת תחת פיקוחו של בית הדין להגבלים עסקיים חלה עליה חובת התנהלות בתום לב מוגברת, נושא זה לדעתי טרם נבחן בבתי משפט לעומק, אך אין לי ספק שבית משפט אשר ייחשף להתנהלות זו יאמר את דעתו.
בכל מקרה, במידה ואינכם חושבים שבעסק מבוצע ביצוע פומבי וקיבלתם דרישת תשלום, אל תשלמו ופנו לעורך דין העוסק בתחום אשר יוכל לבחון את המצב ולייעץ לכם, חשוב לציין, כי גם אם הסכום השנתי המבוקש הוא אלפי שקלים בודדים, בטווח השנים הסכום המצטבר יכול להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים.
